ב"ל 41343-01-15 אבו יונס נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף ביטוח נכות, שסיכמה דיוניה ביום 16.12.14 (להלן – הוועדה).

2.טענות המערערת:

א.הוועדה שגתה בקביעת דרגת הנכות בתחום הפלסטי, כשקבעה 10% נכות (המנופים בנכות כללית), בעוד מדובר בצלקות נרחבות ומכערות, כעולה מהמסמכים הרפואיים.

ב.הוועדה לא נתנה התייחסותה המנומקת כנדרש לחוות-הדעת שהוצגו מטעם המערערת, זו של פרופ' שטהל מיום 15.10.09, וזו של פרופ' ירון הר-שי מיום 23.11.08.

3.עמדת המשיב היא, כי חוות-הדעת כלל לא הוצגו על-ידי המערערת ולא צורפו לערר, ומשכך אין מקום לקבוע כי הוועדה טעתה כשלא התייחסה אליהן.

באשר לטענות בתחום הפלסטי, נטען מטעם המשיב כי הוועדה קבעה באופן מנומק על יסוד ממצאיה ויישמה את פריט הליקוי המתאים, וכי המערערת כלל לא טענה במסגרת הערר כי מלבד בזרועה היא סובלת מצלקות באיזורי גוף נוספים מלבד זרועה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו.

4.הוועדה ערכה בעניינה של המערערת מספר ישיבות:

א.ביום 3.3.14 התכנסה הוועדה לישיבתה הראשונה, וערכה בין השאר בדיקות בתחומים האורטופדי, הנפשי ורפואת הפנים.

בתחום האורטופדי ציינה הוועדה כי מצאה בזרוע ימין צלקות נרחבות ומכערות, ללא סימני דלקת או רגישות, וקבעה כי "עפ"י ממצאי הבדיקה נכותה בגין הצלקת – מוצדקת".