ב"ל 4113-03-10 ח' נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

1.עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע לקבוע כי זימונו לוועדה הרפואית לפי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "תקנה 37") לא נעשה כדין, ולפיכך יש לבטלו, וליתן צו מניעה קבוע כנגד זימון התובע לוועדה לפי תקנה 37.

להלן נפרט את העובדות הרלוונטיות בסידרן הכרונולוגי, לאחר מכן את טענות הצדדים ולבסוף נפרט את ההכרעה.

השתלשלות עובדתית

2.התובע הוכר כנפגע מתאונת עבודה מיום 07/05/93. ועדה רפואית מיום 11/04/96 קבעה לתובע 100% נכות זמנית מיום 06/11/93 ועד ליום 10/11/93, ונכות צמיתה בשיעור 28% החל מיום 11/11/93.

ביום 10/06/99 הגיש התובע בקשה להחמרת מצב בהתאם לתקנה 36.

ועדה רפואית מיום 19/02/01 קבעה לתובע 100% נכות צמיתה לאחר הפעלת תקנה 15 החל מיום 27/11/99.

ביום 22/03/01 ערער התובע על החלטת הוועדה. לפיכך, התכנסה הוועדה הרפואית לעררים ביום 04/07/01, וקבעה כי יש צורך בחומר רפואי נוסף, וכן שעל התובע לבצע בדיקה נוספת.

ביום 14/11/01 התכנסה הוועדה פעם נוספת, וקבעה כי יש לזמן את התובע לייעוץ כירורגי עם כל הבדיקות האורולוגיות שהוועדה ביקשה בישיבתה הקודמת. ביום 09/01/02 התכנסה הוועדה שוב, אך לא דנה בעניינו של התובע, מאחר ובהרכבה ישבה רופאה אשר טיפלה בתובע במסגרת רפואה בקהילה.

ביום 24/04/02 וועדה רפואית לעררים ביקשה שהתובע ימציא מסמכים לעניין חומרת מצבו ביחס לכל פגימה ופגימה, וזאת לאחר ששמעה את טענותיו.

ביום 06/11/02 התובע לא הופיע לישיבת הוועדה, ובסיכומה נכתב שהיא מאמצת את בקשת היועץ הכירורגי להפנות את התובע להערכת תפקוד הסוגר האנאלי, וכן חזרה על בקשתה לבצע את הבדיקה שביקשה בישיבתה מיום 04/07/09.

ביום 03/03/04 התכנסה הוועדה הרפואיים לעררים, וסיכמה את הדברים בזו הלשון:

"23.מבחינה אורטופדית לא איפשר לבצע בדיקה. הראה הגבלה קלה בתנועות הצוואר בלי  

אפשרות לנגוע בו הכל פאסיבית.

התובע נבדק מבחינה... במשך שעתיים... הבדיקה הנוירולוגית בגלל השעה המאוחרת תסוכם לאחר עיון מחדש בכל החומר הרפואי לקבלת הבדיקות הנוספות שהוועדה ביקשה. הוועדה מבקשת לבצע מעקב סמוי אחר התובע בגלל חשד באמינותו.