ב"ל 40661-01-14 וקנין נ' המוסד לביטוח לאומי

1.הסוגייה המתעוררת במקרה דנן הינה כדלקמן: האם התובעת שהגישה בעבר תביעה לנתבע בגין יד ימין, ופקיד התביעות כלל בהחלטת הדחייה גם את יד שמאל, מנועה מלהגיש כעת תביעה בגין יד שמאל עקב התיישנות?

2.התובעת הגישה את התובענה דנן, לאחר שהנתבע דחה את תביעתה להכרה במחלת ה- C.T.S שבידה בשמאלית כתאונת עבודה. הדחייה מצד פקיד התביעות היתה לגוף העניין, אולם בכתב ההגנה שהוגש לבית הדין טען הנתבע להתיישנות.

טענות הצדדים

3.לטענת הנתבע, בשנת 2005 הגישה התובעת לנתבע תביעה להכרה בליקוי בידה הימנית. התביעה נבדקה על ידי פקיד התביעות, ונדחתה ביחס לשתי הידיים. לפיכך, חלה התיישנות המונעת מהתובעת להגיש תביעה חדשה בגין יד שמאל, כפי שעשתה במקרה דנן.

4.לטענת התובעת, בשנת 2005 היא הגישה תביעה לנתבע אך ורק בגין הליקוי בידה הימנית. לפיכך, לא ניתן למנוע ממנה להגיש כעת תביעה חדשה בגין ליקוי בידה השמאלית. פקיד התביעות בשנת 2005 היה אמור להכריע אך ורק ביחס לאיבר נשוא התביעה שהגישה התובעת, ואם התייחס גם לאיברים נוספים אין הדבר מחייב את התובעת.

דיון והכרעה

5.בדיון שהתקיים טענו הצדדים את טיעוניהם לנושא ההתיישנות, ולאחר הדיון הגישה התובעת רשימת אסמכתאות.

נקדים אחרית לראשית, ונציין כי יש לדחות את טענת ההתיישנות שהעלה הנתבע, מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

6.אין מחלוקת, כי התביעה הראשונה שהגישה התובעת התייחסה אך ורק לידה הימנית. הדבר עולה בבירור מכתב התביעה שהוגש לנתבע בשנת 2005 (נ/5), שם נכתב במפורש כי האיבר שנפגע הוא "יד ימין". גם הנתבע מסכים לכך, וב"כ הנתבע בסיכומיה אף הודתה, כי התביעה הראשונה "הוגשה רק גבי יד ימין".