ב"ל 40491-01-13 ס' נ' מוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעתו של מר ש' מ' ס' ("התובע") להכרה בזכאותו לקבל מהמוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") גמלת נכות כללית מהמועד שמלאו לו 18 שנה.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שעולה מכלל חומר הראיות שהונח בפנינו, הן כדלקמן:

2.התובע יליד 29.3.1989, וכיום הוא בן 25 וחצי.

3.לתובע שולמה גמלת ילד נכה מיום 1.3.1998 ועד הגיעו לגיל 18 שנה, וזאת לפי תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010.

4.ביום 19.3.07 הודיע הנתבע לתובע כי מיום הגיעו לגיל 18 שנה ושלושה חודשים הוא זכאי לקצבת נכות וקצבת שירותים מיוחדים (מכתב הנתבע תנ/1), וזכאותו תיבדק ללא צורך בהגשת תביעה.

5.ועדה רפואית מדרג ראשון התכנסה ביום 2.8.07, בדקה את התובע וקבעה לו נכות רפואית בשיעור 20% בגין פיגור שכלי גבולי מיום 29.3.07 (פרוטוקול הוועדה תנ/2).

6.ביום 18.9.07 הגיש התובע ערר כנגד החלטה זו, וועדה רפואית לעררים אשר דנה בערר ביום 5.11.07, דחתה את הערר והותירה את הנכות הרפואית בשיעור 20% על כנה (פרוטוקול הוועדה תנ/3). הנכות המשוקללת נקבעה כדלקמן:

נכות בשיעור 25% בגין ליקוי שמיעה (מנופה)

נכות בשיעור 20% בגין פיגור שכלי גבולי

7.כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים הגיש התובע ערעור לבית דין זה (ב"ל 4088/07). לאחר דיון שהתקיים ביום 16.4.08 התחייב ב"כ התובע להגיש הודעה, ומשזו לא הוגשה, נמחק הערעור מחמת חוסר מעש (פסק דין מיום 7.7.08) (מסמכי הערעור תנ/4).