פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 18.7.17 אשר קבעה כי המערערת איבדה 74% מכושרה להשתכר (להלן – הוועדה).

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

1.המערערת הגישה תביעתה למשיב ביום 27.9.16 ונקבעה לה נכות רפואית משוקללת בשיעור 62% בגין הליקויים הבאים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות): 30% נכות נפשית, 15% נכות בגין פגיעה בע"ש מתני, 20% בגין פגיעה בברכיים ובקרסוליים, 10% בגין פיברומיאלגיה ו- 10% בגין דום נשימה בשינה.

2.ועדת אי כושר מדרג ראשון קבעה כי המערערת איבדה 60% מכושרה להשתכר.

3.המערערת הגישה ערר על החלטה זו וועדה רפואית לעררים (אי כושר) אשר קיבלה את הערר באופן חלקי, קבעה כי המערערת איבדה 74% מכושרה להשתכר החל מיום 1.3.17. הוועדה נימקה החלטה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפרוטוקול הרפואי בדו"ח עובדת השיקום והאזינה לעוררת ובא כוחה וכן עיינה בחוו"ד עדכנית מפסיכיאטרית מ 15/6/17.

הוועדה סבורה כי לאור גילה ומצבה הרפואי ונסיונה התעסוקתי הנ"ל כשירה לעבוד בהיקף חלקי בעבודה משרדית פקידותית הן בהדרכה של סוכני ביטוח כפי שמבצעת כיום והן בעיסוקים נוספים כגון השגחה על מבחנים במוסדות חינוך וכד'.

הוועדה מקבלת את הערר בחלקו וקובעת 74% מ-3/17 לצמיתות וזאת בהסתמך על מכתבה של ד"ר שבכר מיום 15/6/17.

לתקופה שקודמת ל-3/17 הוועדה _____ החלטה דרג 1 ודוחה את הערר"