י' נ' המוסד לביטוח לאומי

רקע כללי

1.לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 17.2.15 (להלן: "הוועדה"), לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי).

2.ביום 13.5.14 נפגעה המערערת בתאונה, שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן-התאונה).

3.הוועדה קבעה כי לא נותרה למערערת נכות בעקבות התאונה.

4.על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

טיעוני הצדדים בתמציתם

5.לטענת המערערת, החלטת הוועדה אינה עולה בקנה אחד עם תלונותיה ועם ממצאיה הרפואיים, והיא סותרת את המסמכים הרפואיים שצורפו לתיקה. המערערת הוסיפה, כי השוואת בדיקות הדמייה שבוצעו עובר לתאונה לבדיקות שבוצעו לאחריה, מעלה כי לאחר התאונה קיימים ממצאים חדשים בנוגע לחוליות הגב התחתון ולקרסול ימין שלא היו קיימים קודם לכן.

מוסיפה וטוענת המערערת, כי שגתה הוועדה בכך שקבעה לה נכות זמנית בשיעור 15% ונכות צמיתה בשיעור של 0%, שהרי מצבה הרפואי לא השתפר, ותלונותיה רק הלכו וגברו.

עוד היא טענה, כי מבדיקות ההדמייה עולה כי היא סובלת מנכות בתחום הנוירולוגי, וכי לא ניתן לאמוד את פגיעתה השורשית בבדיקה קלינית.

לבסוף טענה המערערת, כי מאז התאונה אינה מסגולת לתפקד ולעבוד, וכי המציאות בשטח גוברת על ממצאי הוועדה.