ב"ל 39080-11-14 ד' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 3/11/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 31/1/13 ("ההחלטה").

2.עניינו של המערער הוחזר לוועדה לפי פסק דינו של בית דין זה מיום 11/9/14 (ב"ל 14- 06- 12115) ("פסק הדין"). פסק הדין אישר את הסכמת הצדדים בדבר החזרת עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתתייחס באופן מפורט ומנומק לחוות הדעת של ד"ר שבת, בהתחשב במגוון הבדיקות שערך ד"ר שבת. במידת הצורך תוכל הוועדה לשנות מקביעתה.

טענות הצדדים

3.לטענת המערער, קיימת סתירה בין ממצאי הוועדה לעניין ציון טווחי תנועה במעלות לבין הקביעה שקיים לסג שלילי צו צדדי, המעיד לפי הטענה על הגבלה בתנועות.

4.לטענת המשיב, הוועדה קיימה אחר הוראות פסק הדין, ולא נפל כל פגם משפטי בקביעתה. נטען עוד שטענות המערער מופנות כנגד שיקול הדעת הרפואי של הוועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

6.הוועדה התכנסה ביום 3/11/14 בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירולוגיה ומומחה בכירורגיה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, וחזרה על ממצאי בדיקתה הקודמת, לאמור: כפות ידיים מיובלות באזורי האחיזה. הוועדה הוסיפה כי אין ספזם שרירים פרה ורטרבאליים. הוועדה בדקה טווח תנועות, וציינה כוח שרירים מלא בגפיים; בבדיקת עמוד שדרה מותני אין ספזם שרירים פרה ורטרבאליים; לסג שלילי; כוח שרירים מלא ללא דלדול. המערער אובחן כסובל מ"רגישות בצוואר ובגב לאחר תאונה". הוועדה הסבירה כי ממצאי בדיקתה המצויים בגדר הנורמה, שונים באופן מהותי מממצאי בדיקתו של ד"ר שבת, ולכן אינה מקבלת את מסקנתו. לאור האמור, דחתה הוועדה את הערר וקבעה למערער נכות בשיעור 0%.

7.הלכה היא כי ממצאי בדיקה קלינית גוברים על בדיקות הדמיה, והוועדה רשאית להעדיף את ממצאיה על פני ממצאי בדיקת ה- CT. זאת ועוד: בצדק טען המשיב כי הוועדה אינה מחויבת לערוך את אותן בדיקות אשר ערך ד"ר שבת, שכן אופן עריכת הבדיקה הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה.