פ.ז. נ' המוסד לביטוח לאומי

1. מונחת בפניי תביעת התובע המוסבת כנגד החלטת פקיד התביעות, מיום 18.8.2015, שלא להכיר בתאונת דרכים שארעה לו ביום 9.2.2015 כתאונת עבודה, כמשמעה בסעיף 79(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק). זאת בהסתמך על הוראות סעיף 81(א) לחוק.

התשתית העובדתית

2. העובדות הרלוונטיות לענייננו כפי שהתבררו בפנינו, ושמרביתן לא היו שנויות במחלוקת בין הצדדים, הן אלה שיפורטו מטה.

3. התובע, יליד 1990, מועסק כפועל בעיריית ירושלים. שעות עבודתו היומיות הן בין 10:30 בבוקר ועד 19:00 בערב.

4. התובע מתחיל את יום העבודה ומסיים אותו ברחוב יוסי בן יועזר 26 שבשכונת הקטמונים (או גוננים בשמה העברי), שם הוא מחתים את כרטיס הנוכחות (עמ' 5, שורה 11). העבודה עצמה מתבצעת בשכונת תלפיות.

5. התובע מתגורר ברחוב החדש מספר ** שב***** (עמ' 12, שורה 13).

6. בתקופה הרלוונטית נהג התובע להגיע למקום עבודתו באמצעות רכיבה על קטנוע שהיה בבעלותו.

7. ביום 9.2.2015 בסמוך לשעה 10:00 ארעה לתובע תאונת דרכים עת החליק מהקטנוע על כביש רטוב ברחוב דרך בר לב. התובע נסע לכיוון שועפט, שם התכוון לאסוף חבר לעבודה ולהסיע אותו יחד עמו לעבודה. היינו לנקודת ההתחלה ברחוב יוסי בן יועזר. על פי האמור במסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה, כתוצאה לנפילה מהקטנוע נחבל התובע בידיו וברגליו ונגרם לו שבר בקרסול ימין שבעטיו נותח.

8. בהחלטת פקיד התביעה מיום 18.8.2015 נדחתה תביעת התובע להכרה בתאונת הדרכים מיום 9.2.2015 כפגיעה בעבודה. זאת בהסתמך על הוראות סעיף 81(א) לחוק הביטוח הלאומי, בנימוק שהתובע לא היה בדרכו ממעונו לעבודה, כי אם "לכיוון דרך בר לב, לאסוף את חברך ומשם לתלפיות". לחילופין נאמר, כי גם אם היה התובע בדרכו לעבודה ממעונו הרי ש"סטייתך מהדרך המקובלת במטרה לאסוף את חברך, ופגיעתך בעת הסטיה – בדרך חיים בר לב, מהווה סטיה של ממש".

מכאן התביעה שבפניי.

ההליך בבית הדין