ב"ל 38753-07-13

1.התובע סובל מליקוי בריאותיו (להלן: "הליקוי"), וזה, לטענתו, נובע מחשיפתו לאבק של חומרי מזון במסגרת עבודתו במפעל לייצור חטיפים.

תביעתו להכיר בליקוי כנובע מעבודתו נדחתה ע"י הנתבע, וזאת מהנימוק שלא הוכח כי לתובע נגרם אירוע ו/או אירועים תאונתיים במסגרת עבודתו, וכי מדובר בליקוי על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לתנאי העבודה.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.בהודעתה לבית הדין מיום 18.08.13, הביעה ב"כ הנתבע הסכמה למינוי מומחה רפואי, לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו. באותה הודעה פורטו העובדות ותנאי עבודת התובע המוסכמים על הנתבע ואשר אמורים לדעתו לשמש כבסיס לקביעת המומחה בחוות דעתו.

3.בתגובתו על ההודעה הנ"ל, הסכים ב"כ התובע כי בית הדין ימנה מטעמו מומחה רפואי על בסיס העובדות שפורטו בהודעה, תוך שהסתייג מהעובדה שהובאה בסעיף 6 להודעה ולפיה החומרים עמם עבד התובע היו ארוזים, אשר לטענתו אין לה תימוכין או זכר בתיקו של התובע.

כמו כן נטען, "כי אכן החומרים בתוך המחסן היו ארוזים וכל פעולות השינוע בתוך המחסן נעשו כאשר החומר היה ארוז. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי שינוע החומרים בתוך המפעל (להבדיל משינועם בתוך המחסן או אל המחסן) נעשה כאשר החומרים לא היו ארוזים שכן השינוע נעשה על מנת לעשות בחומרים שימוש לצורך ייצור החטיפים, והשימוש במלגזה נעשה על מנת להזין את החומר אל תוך מכונות הייצור, כאשר ברור מאליו (וזה גם היגיון הדברים) כי בשלב זה החומרים לא היו ארוזים, דבר שגרם למרבית החשיפה לאבק.

בהתאם לכך, מבקש התובע למחוק את המילים "הגם שהם ארוזים" מהסיפא של סעיף 6".

4.בתגובתה על הודעת ב"כ התובע, הודיעה ב"כ הנתבע כי הנתבע מתנגד לבקשת התובע, וזאת "בהעדר גרסה נגדית וברורה מהתובע באיזה כלי קיבול היו מצויים החומרים בעת ניודם בתוך המפעל". על כן, ביקשה כי התובע יגיש מטעמו תצהיר עדות ראשית שבו יפרט את מתכונת עבודתו במפעל.

5.נוכח המחלוקת האמורה, התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, וגם הונחה בפנינו הודעתה של גב' אילנה מטוס (להלן: "גב' מטוס"), שהינה בין הבעלים של המפעל בו עבד התובע.

לאחר ששמענו את עדותו של התובע, וכן את עדותה של גב' מטוס, סיכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם שהוגשו בכתב לבית הדין.

6.במסגרת סיכומיו, ביקש ב"כ התובע לקבל את גרסת התובע ולקבוע כי הלה נחשף במהלך עבודתו לחומרים שהזכיר בעדותו, וכי החשיפה במסגרת זו לא הייתה אך ורק לחומרים ארוזים אלא גם לחומרים כשהם בשקיות פתוחות. לגישתו, הדבר אף הגיוני, שכן בתהליך הייצור והתיבול צריך לפרוק את החומרים ולעשות בהם שימוש.