פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע הוא חירש אילם אשר עלה לישראל בשנת 1982, עזב את הארץ ושב אליה בשנת 2014. האם זכאי התובע לקצבת נכות עקב נכותו מלידה , כפי שזכאי לכך כל עולה חדש או שמא בשל עזיבתו את הארץ, איבד התובע את זכאותו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות וטענות הצדדים:

1.התובע הוא חירש-אילם מלידה ונולד ב-A.

2.התובע עלה לישראל בשנת 1982. התובע עזב את ישראל בשנת 1996. בחודש 6/14 חזר כתושב חוזר.

3. לאורך השנים (משנת 1986 עד שנת 2007) הגיש התובע תביעות לקבלת קצבת נכות.

4.ועדה רפואית מיום 18/11/14 קבעה כי נכותו של התובע בגין חירשות היא בשיעור של 60% מלידה ובגין אילמות נכותו היא בשיעור של 40%.

התובע לא הגיש ערר על החלטה זו.

5. משנת 1986 תביעותיו בעניין החרשות והאילמות לא נדחו אלא בשל אי צמצום בהכנסותיו. תביעה ראשונה הגיש התובע בשנת 1986. התובע לא עבר ועדה רפואית והטיפול בתביעה הופסק. תביעה שנייה הגיש התובע בשנת 1988. התביעה נדחתה מאחר שלא חל צמצום בהשתכרות של 50% לפחות (זוהי החלטה שונה מההחלטה משוא התביעה שלפנינו ולכן היא אינה רלבנטית לענייננו).תביעה שלישית הגיש התובע בשנת 1989. גם היא נדחתה בשל העדר צמצום בהכנסות של 50% לפחות (החלטת דחיה זו אף היא אינה רלבנטית לענייננו). תביעה רביעית הגיש התובע בשנת 1991. גם היא נדחתה בשל העדר צמצום בהכנסות של 50% לפחות (גם החלטה זו איננה רלבנטית לענייננו). גם בשנת 2007 הוגשה תביעה. הוכח ע"י התובע כי לא ידע על התביעה, משום שהוא לא הגיש אותה מיוזמתו, לא חתם עליה ולא היה תושב ישראל ולכן לא ידע אודותיה או למצער לא הוכח אחרת (ראו סעיף 5 לסיכומי התובע).

    

   4.ביום 12/1/15 קבע פקיד התביעות שהתובע איבד את כושרו להשתכר באופן מלא ולצמיתות מיום 1/8/13 אך נכותו נוצרה בעת שלא היה תושב ישראל.