ב"ל 3825-03-15 סעיד זעטוט נ' מוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 5/2/15 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 35(1)(ג) מיום 24/11/13 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2.המערער נפגע ביום 19/3/1992 באירוע שהוכר כתאונת עבודה. הפגיעה שהוכרה הינה חבלה בברך ימין.

3.לפי החלטת הוועדה הרפואית החלוטה, נקבעה למערער נכות יציבה בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 48(2)(ז)(IV) בתחולה מיום 1/11/13.

4.הוועדה התכנסה ביום 26/6/14 בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחית בנוירולוגיה ומומחה ברפואת אף אוזן וגרון. הוועדה קבעה כי חלה החמרה במצבו של המערער ונקבעה לו נכות בשיעור 20% מיום 24/11/13. לאור האמור, ביקשה הוועדה להיוועץ עם ועדת רשות.

5.ועדת רשות התכנסה ביום 20/8/14, וציינה כי המערער נפגע בתאונת עבודה עת כיהן כבעלים ומנהל של חברה לעבודות מתכת. הוועדה הוסיפה כי לדברי המערער הוא משמש כיום דירקטור ויועץ לחברה שהייתה בעבר בבעלותו, וכעת מנוהלת על ידי בנו. המערער מסר כי הוא עובד בהיקף משרה חלקי, בעבודות משרדיות, ללא נסיעות רחוקות כמו בעבר.

הוועדה הסבירה, כי בבדיקת הכנסותיו נמצאה ירידה ניכרת בהכנסות בשיעור 81%. עם זאת, ועדת הרשות הגיעה לכלל מסקנה כי הירידה הניכרת בהכנסות אינה קשורה לתאונה הנדונה ואינה קשורה להחמרה במצבו של המערער. כך הסבירה ועדת הרשות את מסקנתה:

"כאמור חלפו למעלה מ- 22 שנים מהפגיעה ותחילת ההחמרה נקבעה מ- 24/11/13. במהלך השנים עבר העסק ככל הנראה שינויים שאינם קשורים להחמרה. התובע עבר ממעמד של שכיר למעמד של עצמאי ובחזרה למעמד של שכיר כבר בתחילת שנות ה- 2000. כמו כן עבר העסק לבעלות בנו של התובע זמן רב לפני תחילת ההחמרה. בנוסף, בבחינת הכנסותיו של התובע במהלך השנים שחלפו, נראה כי אלה הלכו ופחתו, כמעט באופן עקבי כבר החל משנת 1998, למעט שנים אחדות בהן עלו, ושוב ירדו לאחר מכן. זאת כאמור, זמן רב לפני תחילת ההחמרה".

ועדת הרשות הדגישה כי למערער אירעה תאונת עבודה נוספת ביום 1/11/2001, קרוב ל- 10 שנים לאחר הפגיעה הנדונה, וכ- 12 שנים לפני ההחמרה. בבדיקת הכנסותיו של המערער סמוך לתאונת העבודה הנוספת מצאה הוועדה ירידה ניכרת בהכנסות בשיעור 62%, ומכאן שלדעת ועדת הרשות "אין לייחס כלל את הירידה הניכרת בהכנסות לנכות, ודאי לא להחמרה שנקבעה". בנוסף ציינה הוועדה כי בעת ההחמרה המערער בן 68, שהוא "גיל מבוגר לשוק העבודה, אשר ייתכן ויש לו השפעה על אופן עבודתו ללא קשר לפגיעה/ לנכות".