ה' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13/12/15 (להלן: "הוועדה"), אשר דחתה את ערעורה של המערערת וקבעה כי לא נותרה נכות הקשורה לתאונה (להלן: "החלטת הוועדה").

מבוא

המערערת, ילידת 1964, טבחית במקצועה, נפגעה ביום 15/6/13 בתאונה אשר הוכרה כתאונת עבודה (להלן: "התאונה"), עת החליקה ונחבלה בשעה שניסתה להפריד שני סירי נירוסטה גדולים. פקיד התביעות הכיר בכאבי צוואר כליקוי שנגרם כתוצאה מהתאונה.

ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 10/8/14 קבעה כי למערערת נותרו 0% נכות בגין התאונה. בין היתר, קבעה הוועדה כי "על פי המסמכים המצורפים לא קיים תיעוד רצוף אודות פגיעה צוארית מ 15/6/13 ועד מועד הבדיקה, אך קיימים אישורים אודות מצב קודם משנת 2005. לאור האמור קובעת הוועדה כי לא נותרה מגבלה תפקודית אובייקטיבית קבועה בגין האירוע אשר מזכה בנכות".

המערערת הגישה ערר על החלטת הדרג הראשון, אשר בעקבותיו התכנסה הוועדה מושא עניינו. כאמור, הוועדה דחתה את הערר וקבעה כי למערערת לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. על החלטה זו נסוב הערעור שלפניי.

במהלך הדיון אשר התקיים ביום 10/11/15 הסיכמו הצדדים כי עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שזו תדון בתלונותיה של המערערת ביחס לגב תחתון וכן תתייחס לחוו"ד ד"ר אורי קינן מיום 7/1/15 (להלן: "חוו"ד ד"ר קינן") במישור הגב.

הצדדים נותרו חלוקים בדעתם בסוגיית הפגיעה הצווארית.

טענות הצדדים

טענות המערערת הינן בתמצית, כדלקמן: