ב"ל 38066-11-14 א' ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין נכות כללית מיום 14.09.14 (להלן: "הוועדה") שקבעה למערער 59% נכות בתחולה מיום 01.01.13.

2.רקע:

המערער, יליד 1955 סובל מליקויים גופניים שונים.

המערער ביקש לקבוע את נכותו, וועדה רפואית לעררים מיום 19.06.13, שהתכנסה בעקבות ערר שהגיש המערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון, קבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 59% בגין הגדלת ערמונית (10%), הפרעה במתן שתן (20%), סוכרת (10%), טינטון (10%), פסוריאזיס (20%), הגבלה קלה בעמוד שידרה (10%), מיניסקוס ברך ימין (10%) וכאבים בכתף שמאל (0%). בנוסף, הוועדה קבעה למערער נכויות בגין קיצור רגל שמאל (5%) וליקוי בשמיעה (5%) - ליקויים אלה אינם נלקחים בחשבון לעניין נכות כללית.

כנגד קביעה זו הוגש ערעור שנדון בתיק בל 30982-08-13 שם ניתן פסק דין ביום 25.06.14 (להלן: "פסק הדין") ובו הוחזר עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב.

בעקבות פסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 14.09.14 ושבה ודחתה את הערר תוך שהותירה את קביעתה האמורה על כנה.

על החלטתה זו של הוועדה נסב הערעור שבפני.

3.להלן תמצית טענותיו העיקריות של ב"כ המערער – 

א.טעתה הוועדה בקביעתה לעניין האורטופדי על כל רבדיו.

ב.הוועדה לא נימקה את קביעתה, לפיה לא קיימת הגבלה בעמוד שידרה מותני ולא הסבירה מדוע היא חולקת על קביעתו של דר' גאזי.

ג.לא ברורה החלטת הוועדה כאשר היא קובעת מחד שאין הגבלה בתנועות גב תחתון כשמנגד אינה מפחיתה את שיעור הנכות בגין הגבלה בתנועה.

ד.לא קיימת מחלוקת לגבי ההגבלה בעמוד השדרה. המחלוקת הינה באופן יישום סעיפי הליקוי. על הוועדה היה ליישם בעניינו של המערער את פריט ליקוי 37(7)(ג) או לכל הפחות 37(7)(ב).

ה.הוועדה קבעה כי קיימת רגישות דיפוזית למישוש חוליות עמוד שדר לאורכו, ואינה מסבירה כיצד נתון זה מתיישב עם קביעתה אשר שוללת קיומה של הגבלה בעמוד השדרה.

ו.טעתה הוועדה משלא ביקשה כי המערער יערוך בדיקת CT, וזאת ובמידה והוועדה חולקת על הממצאים שבתיעוד הרפואי שהוגש בפניה.

ז.החלטת הוועדה השוללת קרע במניסקוס סותרת את קביעתה הקודמת, כמו גם ההחלטה להשאיר את אחוזי הנכות שנקבעו בעניין זה.

ח.המערער סובל מהגבלה קשה בתנועות עמוד השדרה וקרע במיניסקוס, והוועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים המתעדים אותן הגבלות.

דיון והכרעה -