ל' נ' המוסד לביטוח לאומי

פתח דבר

1. לתובע ארעה תאונת דרכים ביום 2.9.1996. בחלוף כ-18 שנה ממועד התאונה, ביום 10.2.2014, הגיש התובע תביעתו לנתבע להכרה בתאונה כתאונת עבודה. משדחה הנתבע את התביעה, היא מונחת כעת בפנינו.

   עובדות המקרה ועיקר טענות הצדדים 

2. התובע, יליד 1971, עבד מינואר 1996 ועד ספטמבר 1996, כמנהל מכירות בחברת קלילי אינסטלציה ומיזוג אוויר. לטענתו, במסגרת עבודתו נהג לתלות שלטים באתרי בניה, לחלק "פליירים" וכרטיסי ביקור לקבלנים באתרי הבניה, זאת כחלק מעבודת השיווק של מעסיקתו. עוד טען כי שעות עבודתו היו גמישות וכללו גם עבודה בערבים ובלילות.

3. אין חולק כי ביום 2.9.1996 בצומת מעליא, אשר בכביש נהריה – חורפיש, אירעה לתובע תאונת דרכים בה התהפך מהאופנוע אשר רכב עליו, נחבל בראשו ובגופו, פונה באמצעות אמבולנס וטופל בבית החולים בנהריה. התובע לא שב לעבודתו לאחר התאונה.

4. לטענתו, תאונת הדרכים ארעה בשעה 21:30, כשנסע במסגרת עבודתו לאתרי בנייה במעלות. עוד הוא טען כי במהלך הטיפול בבית החולים קיבל תרופות חזקות לטיפול בכאבים שסבל וכתוצאה מכך התמכר לתרופות והתדרדר לשימוש בסמים. בהמשך לכך, ביצע פשעים, נעצר ואף נכנס לבית הסוהר.

5. התובע הצהיר כי בעקבות התאונה הוא הגיש תביעה נזיקית כנגד חברת הביטוח –איילון, ובמסגרת פשרה זכה לפיצוי בסך 150,000 ₪. לא הובאו בפנינו אסמכתאות להסכם הפשרה האמור.

6. התובע טען כי לא היה מודע לכך שהתאונה נחשבת לתאונת עבודה וכי מגיעות לו עקב כך זכויות כנפגע עבודה, ועל כן פנה לנתבע לקביעת נכות כללית (נ/3). משנודע לו, כי יש באפשרותו לתבוע נכות מעבודה, הגיש ביום 10.2.2014 תביעה לנתבע להכיר בתאונה כתאונת עבודה (נ/1).

7. הנתבע דחה את תביעתו ביום 27.4.2014, בשל השיהוי הניכר בין התאונה לבין מועד הגשת התביעה, וכן מאחר ולטענתו התובע לא הוכיח כי מדובר בתאונה עקב עבודתו.

   ההליך שבפנינו

8. כתב התביעה הוגש ביום 20.7.2014, כתב ההגנה הוגש ביום 13.8.2014.