מ.ט.מ. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בערעור שבפניי (מ-16.1.17) טוענת המערערת כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים מ-16.8.16, שקבעה כי למערערת נכות רפואית בשיעור 20% החל מ-1.7.15 ("הועדה").

משקיבלה ייצוג משפטי השלימה טיעוניה (ביום 24.4.17) כדלקמן:

המערערת מאובחנת בתחום הנפשי.

הועדה התעלמה ממכתבה של דר' אילן מיכל, המפרט את בעיותיה הנפשיות ומההיסטוריה והממצאים המפורטים בו, במיוחד מהסיפא לו ולפיו אין המערערת מסוגלת לעבוד.

הועדה התעלמה ממצבה הבריאותי, מיכולתה של המערערת לנהל חיים פשוטים. הועדה הורכבה ממומחה פסיכיאטר אחד – אלא שבבעיות רפואיות מורכבות אין לצרף מומחים מדיסציפלינות אחרות, כמו בענייננו, אלא צריך שהועדה תורכב מפסיכיאטרים שיעיינו בחומר, יקשיבו, יקשו-ישאלו ויבחנו את מצבה. בזהירות, טענה כי אם כך יקרה יקבעו כמסקנת דר' אילן.

משכך, עתרה להשיב עניינה לועדה, להורות לועדה לשבץ יותר מפסיכיאטר אחד, לבדוק מצבה הרפואי, החומר הרפואי המונח בפניה ובשים לב לאופי מחלתה.

בדיון שהתקיים בפניי (ביום 25.4.17) הוסיפה וטענה כי הועדה לא התייחסה למצבה הבריאותי, למסמכים הרפואיים, להיסטוריה שלה, למכתב דר' אילן מ-25.5.16 וכי משנכותה בתחום הנפשי, יש מקום ליותר ממומחה אחד בתחום.

החלטת הועדה התקבלה משיקולים זרים, התעלמות ממצבה הרפואי, ע"י 2 מ-3 מומחים, שאינם בתחום ולא נמצא בשאלות ששאלה הועדה – נסיון לברר את מכתבה הנ"ל של דר' אילן.

2.המשיב בתגובתו (מ-21.4.17) טען כי אין בערעור פגם משפטי בפעולת הועדה ולכן יש לדחותו.

באשר לטענה לטיפול תרופתי – פריט הליקוי שנקבע למערערת (34א3) קובע צורך בטיפול תרופתי.

הועדה התייחסה למכתב דר' אילן.

בדיון טען המשיב כי הועדה ציינה ממצאי בדיקתה, עיינה במסמכים הרפואיים, לרבות מכתבה של דר' אילן, מציינת האבחנה – כדר' אילן.

אין בידי המערערת חוו"ד בדבר נכות גבוהה יותר.