ח.ק. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.ח.ק. (להלן – התובעת) הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בפגיעה בכתפה השמאלית כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק: "1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך / עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לפגיעה בכתף שמאל. 2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. 3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגישה היא תביעה לבית הדין.

3.בתיק זה העידו, מטעם התביעה – התובעת בעצמה ומטעם ההגנה - מוריס דרעי.

4.מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן – 

א.התובעת ילידת 1.12.1959 ומזה 30 שנה עובדת כמפיקת חשבונות ביו. טי .אי לוגיסטיקה ישראל בע"מ (להלן – החברה).

ב.התובעת עבדה 10 שעות ביום בממוצע, שישה ימים בשבוע.

ג.עבודת התובעת הייתה אינטנסיבית, והיא כללה הרמת משאות כבדים של קרטונים ועבודה משרדית שכללה סריקה ידנית, תיוקים, הקלדה ובעיקר פירוק ושידוך ניירות, עבודות שדרשו ביצוע פעולות תוך שימוש בכתף שמאל. עבודות אלו נדרשה התובעת לבצע באופן תדיר במהלך כל יום עבודה.

ד.פעולות ההקלדה ופירוק ניירות, שהיו המרכזיות בעבודת התובעת, דרשו ממנה לבצע תנועות חוזרות של הנעת הכתף קדימה, אחורה ולצדדים, באופן שיטתי ולאורך כל יום העבודה.

ה.תנועת ההקלדה דרשה מהתובעת להשאיר את זרועותייה בגובה ללא מנוחה.

ו.במסגרת עבודת הפירוק, נדרשה התובעת להפריד ניירות מסיכות שידוך באמצעות הפעלת כוח ולחץ עם הידיים. פעולה זו התבצעה באופן תדיר במהלך יום העבודה, והיא גרמה לעומס רב שהופעל על ידה השמאלית של התובעת.

ז.התובעת הייתה סוגרת כ- 200 תיקים ביום עבודה ומדובר בכמות ניירות עצומה.

ח.הפעולות החוזרות והנשנות הזהות במהותן, גרמו ללחץ ובסופו של דבר לקרע בכתף של התובעת.