ב"ל 34873-09-14 חדד נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בתובענה המונחת בפנינו בתיק זה עותר התובע להכרה בתאונה שעבר כתאונת עבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 ( להלן: "החוק")

2.התובע, עובד עצמאי בתחום הצנרת והריתוך, טוען כי ביום 30/5/13 נדרש הוא להרים צינור כבד במשקל של 80-90 ק"ג, לצורך ריתוכו ובמהלך הרמת הצינור הוא חש מתיחה של כתף ויד ימין (להלן:"התאונה").

3.לגרסת התובע הוא לא פנה לטיפול רפואי שכן חשב שהכאב יעבור עם הזמן, כפי שקרה פעמים רבות בעבר במסגרת עבודתו.

4.התובע הוסיף כי לא יכול היה לגשת לטיפול רפואי עקב מצבו הבריאותי של אחיו, אשר היה במצב קריטי במועדים הסמוכים למועד התאונה והוא נאלץ לשהות לצידו בימיו האחרונים.

5.התובע ביצע סידרה של בדיקות רפואיות בהן בדיקת US ובדיקת MRI אשר הדגימו ממצאים המעידים על פגיעה בכתפו. התובע הופנה לרופא תעסוקתי ונמצא בלתי כשיר לעבודתו ולכל עבודה הדורשת הרמת משאות כבדים.

6.התובע הגיש תביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה ואף עתר לתשלום דמי פגיעה אולם המוסד דחה את תביעתו, בטענה כי לא הוכח שהתאונה נגרמה תוך כדי עיסוק של התובע במשלח ידו.

7.בכתב ההגנה התכחש הנתבע לתיאור התאונה על ידי התובע וכן להשתלשלות הרפואית אותה תיאר התובע בכתב התביעה. הנתבע טען כי לא הוכח כלל שביום 30/5/13 אכן התרחש אירוע תאונה במהלך עבודתו של התובע.