ב"ל 34738-07-14

1.בפניי ערעור שהגיש המערער על החלטת הועדה הרפואית לעררים מ- 4.5.2014 (להלן "הועדה"). משניתן למערער ייעוץ משפטי, הושלמו נימוקי הערעור.

המערער נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כפגיעה בעבודה. ב- 2005 נקבעה לו נכות בשיעור 0%. ב- 2009 הגיש בקשה להחמרת מצב, לפי תקנה 36.

ב- 12.6.2012 נבדק בועדה הרפואית עררים, עליה הגיש ערעור (ב"ל 15874-08-12) וביום 11.12.2013 ניתן פסק דין בהסכמה כדלקמן:

"אני מקבל את המלצת בית הדין לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים ע"מ שתנמק את החלטתה כראוי.

תתייחס לעובדה כי התלונות משנת 2000 ו- 2001 על כאבי ראש הן נקודתיות ובודדות ולא חזרו על עצמן.

על כך כי התאונה משנת 2003 כפי שעולה מהתמונות אשר יוצגו על ידי המערער בוועדה מתייחסות לפגיעה באזור הלסת ולא באזור ארובת העין על כך כי אין כל תיעוד רפואי ממנו ניתן ללמוד בדיעבד על השבר הישן אליו התייחסה הוועדה.

הוועדה תתייחס לתלונתו של המערער כי כאבי הראש מתגברים בעת חשיפה לשמש.

המערער יוזמן לטעון בפני הוועדה. הוועדה תקפיד לרשום את כל יעוניו.

הוועדה תתייחס לכל בדיקות ההדמיה והמסמכים הרפואיים אשר יציג המערער".

("פסה"ד")

טוען המערער כי הועדה לא הקפידה על רישום מלוא תלונותיו וכי מזכירת הועדה, באופן מכוון, לא רשמה מלוא תלונותיו, ולכן יש להחזיר עניינו לועדה לעררים בסניף אחר, תוך החלפת מזכירת הועדה, מה גם שלא ציינה המסמכים שבפניה.

לטענת המערער, הועדה התעלמה במובהק ובמופגן מפסה"ד, לא ברור כיצד קבעה שנחבל בראש מינורית.