ב"ל 33064-11-14 בועז עדוי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה שארעה לו לטענתו ביום 7.7.14. תביעתו נדחתה משום שהתאונה שארעה לו לא קרתה עקב העבודה, אלא בשל סחרחורת או חולשה פנימית שאינה נובעת מן העבודה (מכתב מיום 6.8.14).

2.התובע טוען כי ביום 6.7.14 חש חולשה וסחרחורת בכל הגוף. אף על פי כן, המשיך לעבוד מתוך חששו מהבוס שלו. למחרת, התייצב בעבודה למרות שהיה חלש, התעלף ונפל. לטענתו יש לראות באירוע זה תאונת עבודה.

2.לאחר הדיון המוקדם הועבר התיק למותב למתן פסק דין.

3.סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 מגדיר תאונת עבודה כדלקמן:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."

על הטוען כי ארעה לו תאונת עבודה להוכיח כי התרחש אירוע בו נגרם לו ליקוי ואשר ארע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו.

4.לתובע אכן ארעה תאונה תוך כדי עבודתו, ואולם כתב התביעה ודברי התובע עצמו בבית הדין (ע' 1 ש' 10-14) מלמדים כי התאונה לא ארעה לתובע עקב העבודה אלא מסיבה אחרת כלשהי. התובע לא חש בטוב ביום 6.7.14, אף על פי כן התייצב לעבודתו למחרת היום, ובשל חולשה שבה לקה, התעלף. התובע לא הצביע על אירוע או גורם כלשהו בעבודה, אשר בשלו התעלף, ולא ציין כי קיים קשר סיבתי בין ההתעלפות לבין עבודתו.

התובע הדגיש כי חשש מן המעסיק ולכן המשיך לעבוד ואף התייצב לעבודה ביום המחרת. חשש מן המעביד אין די בו כדי לסווג את התאונה כתאונת עבודה. כפי שציינו לעיל, גם אם נגרמה התאונה במהלך העבודה, על התובע מוטל הנטל להוכיח כי התאונה ארעה עקב העבודה. וזאת לא הוכח בענייננו.

לפיכך נדחית התביעה.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.