פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעה להכרה באירוע מיוחד כתאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

רקע עובדתי

התובעת עבדה במועצה האזורית גלבוע (להלן: המועצה), בתפקיד מנהלת משאבי אנוש. התובעת היתה כפופה בעבודתה לגב' ענת מור, מנכ"לית המועצה.

התובעת הגישה לנתבע תביעה וטענה כי ביום 3/5/20 התקיימה שיחה טלפונית בינה לבין גב' מור, במהלכה התפתח ויכוח סוער וחריג בעניין מקצועי, ולאחר השיחה לקתה התובעת במצב נפשי קשה וירוד. הנתבע דחה את התביעה בטענה שמצבה הנפשי של התובעת לא נבע מאירוע חריג, ומכאן התביעה שלפנינו.

מסגרת נורמטיבית

סעיף 79 לחוק קובע כי תאונה עבודה היא "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". בעב"ל (ארצי) 13230-05-23 שבתאי - המוסד לביטוח לאומי (24/9/2024) סוכמו המבחנים לקיומו של אירוע מיוחד כתוצאה מלחץ נפשי: "לצורך הכרה בפגיעה נפשית כתוצאה של תאונת עבודה, על המבוטח להוכיח בשלב ראשון התרחשותו של אירוע מיוחד בעבודה שגרם לו לדחק נפשי בלתי רגיל: "סווג האירוע כ-"אירוע מיוחד" בשלב הראשוני, מצריך קיומם של שני תנאים מצטברים כמותיים באופיים: האחד - בעל אופי אובייקטיבי, המחייב קיומה של חריגה (ולו במידה מסויימת) משגרת העבודה הרגילה במקום העבודה ואילו השני - בעל אופי סובייקטיבי, המחייב קיומה של השפעה נפשית אפשרית של האירוע על המבוטח הספציפי (אף היא לפחות במידה מסויימת)"... לא די להצביע על מתח נפשי מתמשך, אם כי קיימת אפשרות להכיר כאירוע מיוחד גם ב"שיא" או "עליית מדרגה" במסגרת מתח הנמשך זמן רב....".

על מבוטח הטוען להכרה באירוע חריג כתאונת עבודה מוטל הנטל להביא ראשית ראיה להתרחשותו של האירוע החריג, ונקבע כי אין צורך בהוכחה גורפת אלא די במידה של סבירות על קיומו של אירוע חריג (עב"ל (ארצי) 306/03 אושרי –המוסד לביטוח לאומי, 6/4/2006). בחינת היותו של האירוע חריג, תיעשה על פי מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח המסוים, אך תוך בחינתו "בעיניים אובייקטיביות, בקנה מידה של סבירות" (עב"ל (ארצי) 405/99 דגני – המוסד לביטוח לאומי, 21.1.2002). עוד נפסק כי "אם קיים ספק בדבר חריגות האירוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי, זאת לבל תנעלנה דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף, בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה ובין האוטם הלבבי בו לקה המבוטח" (עב"ל (ארצי) 14882-12-12 יחיא – המוסד לביטוח לאומי, 10.10.2014).

דיון והכרעה

בין הצדדים אין מחלוקת שביום 3/5/20 התקיימה שיחה טלפונית בין גב' מור לתובעת במהלכה היו חילופי דברים בין השתיים. הצדדים חלוקים לגבי תוכן השיחה: התובעת טוענת כי גב' מור דיברה אליה בחוסר סבלנות חריג, תוך צעקות ואמירה כי תביא לסיום עבודתה במועצה. מנגד, טוען הנתבע כי עדותה של התובעת בהקשר זה לא היתה מהימנה וכי לא הוצגו ראיות המוכיחות את תוכן השיחה כפי שטוענת התובעת.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת חומר הראיות, שוכנעו כי התרחש אירוע מיוחד בעבודתה של התובעת ביום 3/5/20, הכל כפי שיפורט להלן.

ההיבט האובייקטיבי