ב"ל 32366-03-14 . 19 אפריל 2015

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בברכיו של התובע כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה , כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. (להלן – החוק).

רקע עובדתי

1.התובע יליד שנת 1959, עובד כאזרח עובד צה"ל בבסיס מש"א 7000 (מפעל המרכבה).

בין השנים 1980- 1984 עבד כרתך מחלקת תובה.

משנת 1984 ועד 1990 עבד במחלקת מכשרנות, כיול כלים ומסגרות צריח.

משנת 1990 ועד 2012 עבד במחלקת הכנת ערכות ובמחלקת ריהוט צריח בעיקר בעבודה בשטח.

החל משנת 2012 עובד כמכונאי במחלקת נמר.

2.תביעותיו של התובע להכיר בפגימות מהן הוא סובל בברכיו כ"תאונת עבודה" נדחו על ידי הנתבע בנימוק כי לא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים , תוך כדי ועקב עבודתו, ואשר גרמו למחלותיו.

מכאן התביעה שבפנינו.

3.עיקר טענות התובע כפי שעולות מתצהירו

א.במסגרת עבודתו במחלקת תובה, עבד 6 ימים בשבוע כ- 8.5 שעות בימי חול וכ- 5 שעות בימי ו'.

ב.במסגרת העבודה במחלקה זו נדרש לבצע ריתוך של חלקי תובת הטנק (גוף הטנק ללא צריח וללא התותח) כאשר בשל מיקום החלקים בתוך התיבה נדרש לרכון על ברכיו ולזוז עליהן בעת ביצוע העבודה. העבודה על הברכיים תוך תזוזה עליהן נמשכה כ- 4.5 שעות בממוצע ביום עבודה.

ג.העבודה בוצעה 4 ימים בשבוע , לאחריהם התובה הייתה עוברת מבחן איכות ואם נמצאו מגרעות התובע נדרש לחזור ולבצע שוב עבודת ריתוך בתוך התובה.

ד.בין השנים 1990-2012 עבד במחלקת הכנת ערכות וריהוט צריח כאשר 80% מהעבודה היה בחוליות השטח שביצעו עבודות מכונאות ומסגרות על טנקים.