אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 14/08/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
31942-04-15,31950-04-15
15/07/2018
בפני השופטת:
אירית הרמל

- נגד -
תובעת:
פלונית
עו"ד איתן ליברמן מינוי עפ"י חוק הסיוע המשפטי
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מלכה קריצמן
פסק דין

 

 

1.לבית הדין הוגשה תביעת גב' פלונית (להלן: "התובעת") להורות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע" או "המוסד") להכיר בליקוי במרפקה השמאלי וליקוי באגודלי כפות הידיים כ"פגיעה בעבודה", כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") על דרך המיקרוטראומה.

 

2.ביום 27.01.15 הגישה התובעת למוסד שתי תביעות, האחת תביעה להכרה בפגיעה באגודלי כפות ידיה, השנייה תביעה להכיר בפגימה במרפק שמאל. הנתבע דחה את שתי התביעות ביום 19.02.15 (נספח א לכתב התביעה המתוקן).

התובענות אוחדו (החלטת כב' הש' לויט מיום 27.05.15).

ביום 25.05.17 התקיים דיון הוכחות ולאחריו ניתנה החלטת בית הדין למנות מומחה רפואי בעניינה של התובעת (החלטה מיום 27.08.17), ביום 02.10.17 מונה דר' יפה דוד כמומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין.

 

3.העובדות שהועברו למומחה:

1.התובעת, ילידת 1960, עובדת בחברת דלתא, עוסקת בתחום האופנה והביגוד החל משנת 1997.

תחילה עבדה התובעת כמוכרת, לאחר מכן, משנת 2002 כמנהלת סניף. החל מיום 3.11.14 ועד 31.7.15 התובעת שהתה בחופשת מחלה ולאחר מכן נעדרה מעבודתה. החל מחודש 10/15 שבה התובעת לעבודתה כמוכרת בחנות בהיקף של 50% משרה.

2.כמוכרת עבדה התובעת בהיקף 70% משרה וכמנהלת סניף עבדה במשרה מלאה, 8 שעות ביום וימי שישי לסירוגין, לטענתה הועסקה גם בשעות נוספות.

3.במהלך עבודתה עסקה התובעת בהרמת ארגזי סחורה המגיעים לחנות, משקל כל ארגז בין 7 ל- 13 ק"ג ( 13 ק"ג במקרים קיצוניים).

התובעת הרימה את הארגזים מהמחסן לקופה. המחסן והחנות ממוקמים באותה הקומה.

במהלך יום עבודה היו מתקבלים כ- 30 ארגזים ליום.

4.פעמיים בשנה עסקה התובעת בהכנת ארגזים של סחורה והרמתם למחסן כהכנה לנהג שיבוא לאסוף אותם משם.

5.התובעת עסקה כ- 70% מיום עבודתה בפריקת סחורה אשר כללה פתיחת ארגז, פתיחת שקיות הבגדים והתקנת זמזמים על פרטי הלבוש השונים.

התובעת פתחה מאות שקיות ליום והתקינה מאות זמזמים. התקנת הזמזם נעשית באמצעות לחיצה על נועל הזמזם, פעולה שהתובעת ביצעה בשתי הידיים ובשני האגודלים.

 

4.המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:

  • מהי מחלת התובעת?

  • האם התובעת לקתה במחלת מקצוע בהתאם לליקוי 26 לרשימת הליקויים המפורטים בטור 2 לתוספת ו/ או סעיף 13 לתוספת השנייה?

  • האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת, כפי שתוארה לעיל, למחלה או מחלות המקצוע בהן לקתה? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

  • האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי מחלת התובעת נגרמה עקב עבודתה על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי? (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

    ה.ככל שהשבת בחיוב לשאלה ג' ו/או ד' לעיל בחיוב - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על הליקוי ממנו היא סובלת? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

     

     

    5.בחוות דעת המומחה מיום 22.10.17 נכתב:

    תשובה א':גב' פלונית אובחנה כסובלת משינויים ניווניים במפרק הקרפו-מטקרפלי הראשון בידיים דו צדדי.

    תשובה ב':התובעת לא לקתה במחלת מקצוע בהתאם לליקוי 26 או סעיף 13 לרשימת הליקויים המפורטים בתוספת השנייה.

    תשובה ג'-ד': בספרות הרפואית הוצעו הרבה גורמי סיכון כולל גורמים נרכשים וסביבתיים, אולם מצוין מפורשות כי הגורם התעסוקתי נותרה כשאלה פתוחה ולא פתורה ויש צורך במחקר נוסף לשם הגדרת השיוך למרכיב התעסוקתי. פרסום העוסק בשינויים ניווניים במפרק הקרפו-מטקרפלי הראשון וקיימת עדות אנקדוטלית ביכולת לגרום להחמרת מצב.

    First carpo-metacarpal osteoarthritis and its association with occupation (with an emphasis on clerical workers) by WorkSafeBC evidence-based practice group Dr. Craig w. martin senior medical advisor November 2010.

    המחלוקת נידונה גם ב- osteoarthritis of the thumb carpometacarpal joint in women and occupational risk factors: a case-control study אשר פורסם ב- the journal of hand surgery \ vol. 32a no. 4 April 2007, והעוסק בשינויים ניווניים במפרק הקרפו-מטקרפלי הראשון בנשים וגורמי סיכון תעסוקתיים, מצוין כי לאחר ביצוע תיקון עבור גורמים לא תעסוקתיים, לא נמצא קשר משמעותי בין שינוים ניווניים וגורמים תעסוקתיים.

    בהתבסס על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי, וגם לא בדרך של החמרה, בין עבודת התובעת והשינויים הניווניים מהם סובלת במפרק הקרפו-מטקרפלי הראשון בידיים דו צדדי. לא ניתן לקבוע כי המחלה נגרמה במנגנון של מיקרוטראומה.

     

    6.לצדדים ניתנה רשות לבקש להגיש שאלות הבהרה למומחה (החלטה מיום 27.10.17) הנתבע לא ביקש להגיש שאלות ואילו התובעת ביקשה לשאול את המומחה שאלות הבהרה. הנתבע לא הגיב לבקשתה והשאלות הועברו למומחה ( החלטה מיום 21.12.17).

     

    7.אלה השאלות שהועברו למומחה:

    1.האם נכון כי התובעת לוקה גם בפגימה במרפק שמאל? נא תאר את הפגימה?

    2.האם נכון כי הפגימה במרפק שמאל נגרמה או הוחמרה תוצאת תנאי עבודתה כמתואר בעובדות התיק?

    3.האם נכון כי קיומה של הפגימה במרפק שמאל בצירוף הפגימה באגודלי הידיים, היינו במפרקים הקשורים לידיים ואשר לא בכולם קיימים שינויים ניווניים, מלמדת על הקשר הסיבתי, ולו על דרך החמרה, שבין התפתחות המחלה בשני מקומות אלה, לתנאי עבודתה של התובעת?

    4.כיצד מתיישבת חוות דעתך בתיק דנן עם חוות דעתך בתיק שנתברר בבל 55250-10-12, בו נקבע, בסעיף 3 להחלטה, כי בחוות דעתך ציינת כי – "...למרות שקיימת עדות בספרות לקישור בין שינויים (ניווניים – ע.כ.) כאמור לבין תעסוקה, הרי שבמקרה הנדון, מכיון שאושר החשד כי מדובר במחלה אינפלמטורית, המומחה אינו משייך את הממצאים הקליניים למרכיב התעסוקתי..."? רצ"ב העתק ההחלטה מיום 6.3.14 כנספח א' לבקשה.

    5.האם נכון כי פגימתה של התובעת ב- CMCI הינה למעשה פגימה ב"מפרק מקורב" באצבעות הידיים?

    6.כיצד מתיישבת חוות דעתך בתיק דנן עם קביעתך בתיק שנתברר בב"ל 55250-10-12 הנ"ל, כמצוטט בסעיף 19 להחלטה כי "נמצא בספרות הרפואית קשר בין שינויים ניווניים במפרקים מקורבים באצבעות הידיים ועבודה פיזית מאומצת בעוד שמעורבות מפרקים רחיקניים קשורה לגורמים האישיים"?

    7.האם נכון כי במקרה דנן, התובעת אינה סובלת ממחלה אינפלמטורית?

    8.האם נכון כי על מנת לאשר או לשלול הקשר הסיבתי לקרות הפגימות נשוא התביעה אצל התובעת, היה מקום לבצע לתובעת בדיקה ראומטולוגית?

    9.האם נכון כי העובדה כי פגימותיה של התובעת מתקיימים רק במפרקים הקרפו-מטקרפלי הראשון ובמרפק שמאל, בהעדר ממצא ראומטולוגי, מלמדים כי הבסיס לפגימותיה נובע מתנאי עבודתה?

    10.האם נכון כי שימוש יתר של המפרק הבין-גלילי הראשון, יכול לגרום או להחמיר שינויים ניווניים במפרק זה?

    11.האם נכון כי תנאי עבודתה המפורטים בעובדות התיק, יצרו מאמץ ניכר חוזר ונשנה על מפרקיה של התובעת באצבעות, במפרק הקרפו-מטקרפלי הראשון ובמרפק שמאל?

    12.האם נכון כי בכל תנועה אקטיבית של המפרק יש עליית לחץ בין המשטחים המפרקיים מה שמגביר את החיכוך ביניהם, כאשר חיכוך זה גורם לבלאי של המפרק?

    13.האם נכון כי במסגרת עבודתה של התובעת היא נדרשה להפעיל מפרקיה באופן תדיר ומוגבר דבר אשר מגביר את הבלאי של המפרקים? במידה וכן – האם נכון כי המחלה במפרקים נגרמה או הוחמרה כתוצאה מהפעלת המפרקים באופן מאומץ?

    14.אם נכון כי המשך עבודתה בתנאים המפרטים בעובדות התיק, יגרמו לתובעת החרפה בכאבים ולהחמרה במצב השחיקתי של המפרק המקורב?

    15.האם נכון כי תחושת הכאב הקשה של התובעת, כבסיס אגודלי האצבעות, נובע מלחץ עצבי ממושך באזור זה? במידה ולא – מהו ההסבר לכאב הנמשך באזור זה כעולה מתיקה הרפואי?

    16.נא הבהר האמור בחוות דעתך, עמ' 2, בפסקה הראשונה לפיה – "לא נמצא קשר משמעותי בין שינויים ניווניים וגורמים תעסוקתיים".

    17.האם נכון כי קיימת "מחלוקת" לעניין קביעה זו?

    • נא ציין מתוך המאמרים הנזכרים בחוות דעתך, מהי המחלוקת תוך ציון שתי הדעות הנוגדות.

    • האם נכון כי אחת הדעות הינה כי מתקיים קשר סיבתי בן שינויים ניווניים וגורמים תעסוקתיים ולו על דרך החמרה?

    • האם נכון כי אין קביעה מובהקת לאף אחת מהדעות החולקות?

    • האם נכון לומר, כי הגם שלא נמצא קשר "משמעותי", אין עסקינן מנד בקשר שולי או זניח?

    • האם נכון כי מידת הקשר המתוארת הינה כזו אשר יכולה להכיר בקשר סיבתי ולו של החמרה לפי אחת הדעות?

    • האם נכון מידת הקשר המתוארת הינה כזו אשר יכולה להכיר בהחשת מצב הנוגעת להופעת מחלת התובעת במועד בו הופיעה?

       

      17.האם נכון כי תנאי עבודתה של התובעת החישו את הופעת מחלתה או תהליך החמרת המחלה, היינו, שאלמלא תנאי עבודתה מחלתה הייתה מופיעה במועד אחר?

      18. האם נכון כי גם בשאלת הקשר הסיבתי המתעוררת בתיק זה קיימות שתי אסכולות רפואיות – אחת, המכירה בקשר הסיבתי בין הגורם התעסוקתי להופעת תסמונת השינויים הניווניים, למצער, במפרקים המקורבים ואילו השנייה – אינה מכירה בקשר סיבתי כזה?

      19.האם נכון כי למעשה הינך נמנה על האסכולה שאינה מכירה בקש"ס בין הגורם התעסוקתי להופעת תסמונת השינויים הניווניים, כבמקרה דנן?

       

      8.ביום 28.01.18 השיב המומחה לשאלות ההבהרה -

      תשובה 1 -בתאריך 11.11.14 מצוין כאב במפרקים דו צדדי ובבדיקה קלינית מצוינת רגישות באזור האפיקונדיל הלטרלי דו צדדי וניתנה אבחנה של מרפק טניס. בתאריך 21.4.15 מצוין כאב סביב מרפק שמאל מזה מעל שנה. אולם בבדיקה הקלינית מצוינת רגישות מעל האפיקונדיל המדיאלי המוחמר בסופינציה כנגד התנגדות. מלבד תיעוד זה אין בתיק הרפואי כל תיעוד לפני 11.11.14 ולא אחרי 21.4.15 וזאת על אף כי נבדקה בגין תלונות התחום האוטופדי לפני ואחרי מועדים אלה. לאור העדר ברור, קשה לקבוע חד משמעית בעיה רפואית, אולם לאור התיעוד הקיים אקבע כי התובעת סובלת ממרפק טניס משמאל.

      תשובה 2 - עפ"י מאמר הסקירה evaluation and management of chronic work related musculoskeletal disorders of the distal upper extremity אר פורסם ב- American journal of industrial medicine 37: page 75-93 (2000) המקצועות שבהם חשופים למרפק טניס כולל קצבים, פועלי בנין, נגרים ומקצועות נוספים שלכולם אופי עבודה דומה, עבודה מאומצת רפיטאטיבית ותנוחה גפה המביאים לעומס על הגידים המיישרים. בהתבסס על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי, בדרך של החמרה, בין עבודת התובעת ומרפק טניס משמאל.

      תשובה 3 -אינני מסכים לקביעה זו.

      תשובה 4 - בחוות הדעת הערוכה על ידי מתאריך 30.10.13 בתיק ב"ל 55250-10-12 ציינתי כי גב' אראל נוגה אובחנה כסובלת משינויים ניווניים במפרקים הבין גליליים הרחיקניים וכן במפרק הקרפומטקרפלי הראשון בידיים דו צדדי. בחוות הדעת ציינתי כי האטיולוגיה והפתוגניה של התפתחות שינויים ניווניים במפרק הקרפו-מטקרפלי הראשון נותרה לא ברורה אולם בספרות כי קיימת עדות אנקדוטרלית לקישור למרכיב התעסוקתי.

      בנוגע למפרקי אצבעות הידיים, נמצא בספרות הרפואית קשר בין שינויים ניווניים במפרקים המקורבים באצבעות הידיים ועבודה פיזית מאומצת בעוד שמעורבות המפרקים הרחיקניים קשור לגורמים אישיים. בהתבסס על הספרות הרפואית ועל כך כי פרופ' אורי אלקיים, מומחית בראמטולוגיה, החושדת במחלה אינפלמטורית ובשל כך הפנתה התובעת לבדיקת תהודה מגנטית של הידיים, אשר אישר החשד כי מדובר במחלה אינפלמטורית, אינני משייך הממצאים הקליניים אשר הודגמו בידי מפרק גב' אראל, ובשניהם לא שייכתי בין המרכיב התעסוקתי לבין השינויים הניווניים במרפק הקפרו-מטקרפלי הראשון.

      תשובה 5 -אין לבצע השוואה בין מפרק מקורב באצבעות הידיים לבין מפרק הקפרו-מטקרפלי הראשון.

      תשובה 6 - ראה תשובתי לשאלה 4 ו- 5 לשאלות הבהרה אלה.

      תשובה 7 - נכון. האם קבעתי זאת?

      תשובה 8 - לא, אינני מסכים.

      תשובה 9 - בנוגע לפגימה במפרק ראה תשובתי לשאלה 2, בנוגע למפרק הקפרו-מטקרפלי הראשון אינני מסכים וראה תשובתי לשאלות ההבהרה מהנ"ל.

      תשובה 10 - יתכן.

      תשובה 11 - יתכן.

      תשובה 12 - אבקש לראות ספרות רפואית התומכת בהצהרה זו.

      תשובה 13 - ראה תשובתי לשאלה 2. מדובר בבעיה רפואית חוץ מפרקית.

      תשובה 14 - יתכן ויביאו להחמרה זמנית בכאב אולם אינני מסכים בנוגע להחמרה המצב הניווני.

      תשובה 15 - הכאב כבסיס האגודל נובע מתזוזה של מפרק שחוק, ואם נמנעת תזוזה זו אין כאב.

      תשובה 16 - א.נכון.

      ב.ניתן למצוא תימוכין אנאקדוטאלים בנושא הגורם לשינויים ניווניים, אולם מסקירת הספרות לא ניתן למצוא להבנתי קשר בין השינויים הניווניים במרפק הקפרו-מטקרפלי הראשון ועבודת התובעת גם לא בדרך של החמרה לאור השמנת היתר ממנה סובלת התובעת.

      ג.ראה תשובתי לשאלה ב'.

      דראה תשובתי לשאלה ב'.

      הראה תשובתי לשאלה ב'.

      ו.לא להבנתי.

      ז.לא להבנתי.

      תשובה 17 - לא להבנתי וזאת בנוגע למפרק הקפרו-מטקרפלי הראשון.

      תשובה 18 - כמצוין במענה לשאלת הבהרה 5 אין לבצע השוואה בין מפרק מקורב באצבעות הידיים לבין המפרק הקפרו-מטקרפלי הראשון ולכן במענה לשאלה בנוגע למפרק הבין גלילי המקורב באצבעות הידיים, ניתן למצוא תיעוד רפואי התומך בקשר למרכיב התעסוקתי ואילו זאת הייתה השאלה הייתי מוצא בקרה זה קשר סיבתי.

      תשובה 19 - אינני שייך לאסכולה זו או אחרת, הנני מייצג הספרות הרפואית ובנוגע למפרק הקפרו-מטקרפלי הראשון אינני מוצא קשר בין המרכיב התעסוקתי ואופי עבודת התובעת.

       

      9.לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה , הגישו הצדדים סיכומיהם.

       

      דיון והכרעה

      10.הדיון כאן נוגע למעשה לשתי פגימות, האחת בכפות ידיה של התובעת והשנייה במרפק שמאל.

       

      11.הלכה היא שחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, סומך ידו עליה ולא סוטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן ראה לעניין זה דב"ע נו/0-24 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, (26.02.1997); עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם; עב"ל 388/05 אליעזר וידר נ' המוסד לביטוח לאומי, (28.02.2006).

       

      12.הפגימה במרפק שמאל - בחוות דעתו הראשונה לא התייחס המומחה לפגימה במרפק שמאל. לאחר שנשאל על כך בשאלות ההבהרה השיב כי " מלבד תיעוד זה (מיום 11.11.14 א.ה) אין בתיק הרפואי כל תיעוד לפני 11.11.14 ולא אחרי 21.4.15 וזאת על אף כי נבדקה בגין תלונות התחום האוטופדי לפני ואחרי מועדים אלה. לאור העדר ברור, קשה לקבוע חד משמעית בעיה רפואית, אולם לאור התיעוד הקיים אקבע כי התובעת סובלת ממרפק טניס משמאל.

      בתשובה לשאלה 2 השיב המומחה: " בהתבסס על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי, בדרך של החמרה, בין עבודת התובעת ומרפק טניס משמאל. "

       

      13. לאור שתי קביעות אלה, עולה שישנו קשר בין עבודת התובעת והפגימה במרפק שמאל.

      המומחה קבע כי מדובר בהחמרה של פגימה ואילו התובעת מבקשת שבית הדין יקבע שמדובר בגרימה. לטענת התובעת, המומחה לא נימק את קביעתו שהעבודה גרמה להחמרת הליקוי ולא גרמה לליקוי בעצמה. מצאנו לאמץ את טענת התובעת בנושא.

      המומחה מציין כי התיעוד הראשון של פגימה במרפק היא מיום 11.11.14, כמו כן מקריאת חוות הדעת לא ברור מדוע סבר המומחה שמדובר בהחמרת מצב ולא בגרימה, בפרט שאין תיעוד מוקדם יותר לפגיעה במרפק.

      לאור זאת מצאנו לקבוע כי הפגימה במרפק שמאל נגרמה על ידי העבודה ולא רק הוחמרה עלידה.

       

      הפגימה בכפות הידיים

       

      12.בחוות דעתו קבע המומחה בנוגע לפגימה בכפות הידיים (המפרק הקרפומטקרפלי) "בהתבסס על פי התיאור העובדתי והתיק הרפואי לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיומו של קשר סיבתי, וגם לא בדרך של החמרה, בין עבודת התובעת והשינויים הניווניים מהם סובלת במפרק הקרפומטקרפלי הראשון בידיים דו צדדי. לא ניתן לקבוע כי המחלה נגרמה במנגנון של מיקרוטראומה. ובתשובותיו לשאלות ההבהרה סיכם: "ובנוגע למפרק הקרפומטקרפלי הראשון אינני מוצא קשר בין המרכיב התעסוקתי ואופי עבודת התובעת."

       

      13.כאמור, אל המומחה הועברו שאלות הבהרה, השאלות נגעו הן לקביעותיו בהליך כאן והן לדברים שקבע במסגרת חוות דעת שכתב בהליך אחר (בל 55250-10-12).

      14. לאחר קריאת חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, מצאנו שהמומחה השיב לכל השאלות בפירוט, נימק את תשובותיו וביסס את קביעתו, על פיה אין קשר בין הפגימה בידיה של התובעת ועבודתה.

       

      15.המומחה הסביר בהרחבה, את קביעותיו בהליך האחר אליו הופנה (תשובה לשאלת הבהרה 4). כך הסביר "בחוות הדעת ציינתי כי האטיולוגיה והפתוגניה של התפתחות שינויים ניווניים במפרק הקרפו-מטקרפלי הראשון נותרה לא ברורה אולם בספרות כי קיימת עדות אנקדוטרלית לקישור למרכיב התעסוקתי." פירוט זה תואם את אשר נכתב בחוות הדעת בענייננו: ישנן עדויות אנקדוטליות, כלומר, כאלה שלא ניתן לבסס עליהם קביעה מדעית, על קשר אפשרי בין תעסוקה ופתלוגיה של שינויים ניווניים במפרק הקרפו-מטקרפאלי. המומחה אף הסביר כי גם בחוות הדעת בהליך אליו הופנה, ציין כי בספרות הרפואית נמצא כי שינויים במפרקים רחיקניים קשורים לגורמים אישיים.

       

      16.המומחה הסביר, תוך הפניה לספרות ולחומר הרפואי, מדוע במקרה של התובעת כאן אין מדובר בפגיעה שנגרמה על ידי העבודה ואף התייחס למידע שנמצא בתיקה הרפואי של התובעת. העובדה שהמומחה התייחס לגורמי סיכון כמשקלה של התובעת, רק בתשובותיו לשאלות ההבהרה אינה פסולה – מדובר במידע המצוי בתיקה הרפואי של התובעת. המומחה לא התייחס אליו בחוות הדעת אלא רק כשנדרש להרחיב ולפרט בתשובותיו לשאלות ההבהרה (תשובה לשאלת הבהרה 16ב).

       

      17.המומחה נשאל במספר אופנים האם ישנו קשר בין הפגימה בידיה של התובעת והשיב בשלילה (תשובות לשאלות 16ב-ז, 17). המומחה הבהיר כי מה שמובן על ידי התובעת כשתי אסכולות רפואיות הוא למעשה שתי פגימות שונות האחת במפרק המקורב והאחרת במפרק קרפו-מקרפאלי (תשובה לשאלת הבהרה 18).

       

      18.לבסוף גם בתשובותיו לשאלות ההברה, חוזר המומחה על קביעתו לפיה אין הוא מוצא קשר בין המרכיב התעסוקתי ואופי עבודת התובעת.

       

      19.לאור חוות דעתו המפורטת והמנומקת של המומחה הרפואי מצאנו לדחות את התביעה בנוגע לפגימה בכפות הידיים. קריאת חוות הדעת והתשובות המפורטות לשאלות ההבהרה מציירת תמונה מלאה ומפורטת ביותר. המומחה התמודד בחוות דעתו עם כל השאלות שהועלו על ידי התובעת ונימק את מסקנותיו בפירוט ותוך הפנייה למקורות.

       

      20.סיכום, התביעה להכרה בפגימה בכפות הידיים הפגיעה בעבודה נדחית. התביעה להכרה בפגימה במרפק שמאל מתקבלת.

      21.לא מצאנו מקום לשינוי ההחלטה מיום 27.08.17 בנושא תשלום שכר העדות בו יישא הנתבע, נוכח העובדה שהתקבלה חלק מהתביעה.

       

      22.משהתקבלת התביעה בחלקה ונדחתה בחלקה, אין צו להוצאות.

       

       

      ניתן היום, ג' אב תשע"ח, (15 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

       

      תמונה 3

       

       

      תמונה 2

       

      תמונה 4

       

      נ.צ. (ע) מר אברהם בן קרת

       

      אירית הרמל, שופטת

       

      נ.צ. (מ) מר יוסף רובינשטיין

       

       

       

       

       

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ