ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ביום 2.2.2016 נפגע התובע בתאונת דרכים (להלן: התאונה). הנתבע הכיר בתאונת הדרכים כתאונת עבודה והודיע ביום 9.4.2017 כי הוא מכיר בכאבי צוואר וכאבי גב תחתון כליקויים הנובעים מן התאונה, אך דחה את תביעתו של התובע להכיר בליקוי שמיעה כתוצאה של התאונה.

תביעתו של התובע בתיק זה הוגשה כנגד החלטת הדחייה בגין ליקוי השמיעה.

2.ביום 3.6.2018 הודיעו הצדדים כי הם מבקשים למנות מומחה רפואי בתחום א.א.ג. מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לבין תאונת העבודה.

בית הדין נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים. בהמשך התקבל החומר הרפואי החומר הרפואי ולכן ניתנת כעת החלטה זו.

3.לפיכך ובהתאם להסכמת הצדדים, הרינו ממנים בזאת את ד"ר ארז בנדט, מומחה א.א.ג., כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע לבין התאונה.

שכר טרחתו של המומחה ישולם מקופת בית הדין, כמקובל.

4.להלן העובדות המוסכמות:

א.התובע יליד 1948, רופא ילדים במקצועו.

ב.ביום 2.2.2016 במהלך נסיעה ברכב פרטי בדרך לעבודה בבית החולים, בסביבות השעה 7:45, נקלע התובע לתאונת דרכים.

ג.התובע הגיע לביה"ח EMMS בנצרת בשעה 18:49 ביום קרות התאונה ונבדק על ידי רופא אורתופד, אשר אבחן רגישות במישוש מעל ע"ש צווארי ומותני וללא הגבלה בתנועות נוירולוגיות. צילום ע"ש צווארי ומותני לא העיד על ממצא גרמי חריף.

ד.התובע פנה למומחה לכירורגיה אורתופדית בקופ"ח כשישה ימים לאחר קרות התאונה (8.2.2016), במסגרת ביקור זה התלונן התובע על סחרחורות, כאבי צוואר, כאב גב תחתון וכאבי ברכיים (יותר מצד ימין).

ה.ביום 21.2.2016 נערכה לתובע בדיקת שמיעה, לטענתו בשל הפרעות בשמיעה לאחר תאונת דרכים מיום 2.2.2016.

ו.התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה ביום 14.9.2016.

ז.האירוע הוכר על ידי הנתבע כתאונת עבודה, באשר לאבחנת "כאבי צוואר וכאבי גב תחתון". הנתבע דחה אבחנה של ליקוי שמיעה בהיותה איננה קשורה לתאונה הנדונה.