ב"ל 31317-11-13

1.התובעת הגישה לנתבע תביעה להכרה בליקוי בגבה כפגיעה בעבודה כמשמעהבסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן החוק),וזאת מכוח תורת המיקרוטראומה.

תביעת התובעת נדחתה על-ידי הנתבע כאמור במכתבו מיום 30.01.2011, בנימוק כי לא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת אשר הביאו להתפתחות הליקויים, ומכאן כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לתנאי עבודתה. מחלת התובעת התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

פירוט ההליכים בתיק זה

2.המחלוקת העיקרית בתיק זה נוגעת לשאלה האם קיימת בעניינה של התובעת תשתית עובדתית מיקרוטראומטית הנובעת מתנאי עבודתה. בעניין זה הוגשו תצהירים והתקיים דיון הוכחות בו העידו העדים מטעם התובעת.

3.על יסוד העדויות והראיות שהובאו בפנינו, קבענו את העובדות הרלבנטיותלמקרה דנן, וכדלקמן:

"א.התובעת עבדה בעבודות משק בית אצל מעסיקים שונים במשך 21 שנים. בשנים האחרונות עבדה אצל המעסיקים הבאים וכדלקמן:

ביום א' אצל משפחת לאף- 5 שעות ובמשך 3 שנים.

ביום ב' וה' אצל משפחת רן- 5 שעות בכל יום ובמשך 4 שנים.

ביום ג' אצל בתה של הגב' לאף- 5 שעות במשך 3 שנים.

ביום ד' אצל משפחת כץ- 5 שעות במשך 11 שנים.

ביום ו' אצל משפחת לוי- 5 שעות במשך כשלוש שנים.

בנוסף, התובעת עבדה 3 פעמים בשבוע במשך שעתיים בכל פעם, במפעל אלום קוסטיקה.