ב"ל 31307-10-13 . 11 פברואר 2015

1.תביעת התובע להכיר בטנטון כפגיעה בעבודה נדחתה מהטעם כי תביעה קודמת לטנטון, שהוגשה ביום 10.10.11, נבחנה ונדחתה בהיעדר פניות חוזרות ונשנות טרם הגשתה.

2.אלה העובדות הרלבנטיות –

א.ביום 10.10.11 הגיש התובע לנתבע תביעה לדמי פגיעה בגין ליקוי שמיעה וטנטון.

ב.התביעה לליקוי שמיעה הוכרה והתביעה לטנטון נדחתה בהסתמך על סעיף 84 א' (ב) (3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") וזאת מהטעם כי התובע לא הוכיח פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בשל הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון.

ג.על החלטה זו הגיש התובע תביעה בתיק 11874-05-12 וביום 26.6.13 נדחתה התביעה להכרה בטנטון (להלן: "ההליך הקודם").

ד.ביום 27.8.13 הגיש התובע תביעה חדשה להכרה בהחמרת מצב בעניין הטנטון.

תביעה זו היא מושא דיוננו.

3.ביום 14.5.14 התקיים דיון מוקדם, בו ביקש התובע להודיע את עמדתו באשר להמשך ניהול ההליך.

ביום 5.6.14 הודיע התובע כי אינו עומד על קיום דיון הוכחות לעניין האובייקטיביות של הפניות בנושא הטנטון.

4.טענות התובע – 

א.במסגרת ההליך הקודם התייחס בית הדין לפניות אשר החלו ביום 15.8.11 ולשתי פניות נוספות מיום 15.9.11 ו- 12.9.11.

לאחר פניות אלה פנה התובע מספר רב של פעמים לרופא א.א.ג וזאת בשל הפרעה תפקודית אשר גורם לו הטנטון, כך בתאריכים: 2.12.11, 28.5.12, 2.7.12, 20.8.12, 30.9.12 ו- 31.12.12.

ב.מספרן הרב של הפניות מלמד על הפרעה תפקודית, מה גם שכולן נעשו בטרם ניתן פסק הדין הדוחה את התביעה לטנטון.

ג.לא יעלה על הדעת כי דרכו של התובע להכרה בטנטון תיחסם. תביעתו הנוכחית מתבססת על עילה חדשה.