ב"ל 30628-10-13 אשר נידם נ' המוסד לביטוח לאומי

זוהי תביעה להכרה באירוע המוחי בו לקה התובע ביום 27.10.11 כ"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).

רקע

1.התובע הינו שמאי רכב ובעליו של עסק בתחום שמאות הרכב הנותן שירות לחברות ביטוח, סוכני ביטוח ולקוחות פרטיים.

2.ביום 27.10.11, בשעה 19:45 לערך, פונה התובע באמבולנס לבית החולים וולפסון ומשם הועבר לבית החולים איכילוב. התובע אושפז ואובחן כמי שסובל מאירוע מוחי.

3.ביום 31.5.12 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, בטענה כי האירוע המוחי הינו תוצאה של אירוע חריג בעבודה.

4.ביום 15.1.13 הודיע הנתבע לתובע כי תביעתו נדחתה משום שלא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאירוע המוחי שהתפתח ביום 27.10.11.

מכאן התביעה שבפנינו.

טיעוני התובע

5.התובע טוען כי יומיים בטרם אושפז התנהל ויכוח קולני וחריג בינו לבין סוכן ביטוח עמו הוא נמצא בקשרי עבודה מר יעקב סקר, אשר בעקבותיו הוא חש פגוע ומרומה. האירוע גרם לו למתח רב ועצבנות רבה והשתלט על כל מחשבותיו והעסיקו גם ביומיים הבאים והוא זה שגרם לפרוץ האוטם המוחי במועד שפרץ.

התובע טוען כי הוויכוח נסוב סביב הוראה חד צדדית שנתן מר סקר ללקוח שלו - אמסלם אשר קיבל חוו"ד מאת התובע, להפחית משכר הטרחה של התובע כך שבמקום הסכום של 2,300 ₪ ביקש אמסלם לשלם סכום של 700 ₪ בלבד. בעקבות הוראה זו יצר התובע קשר עם מר סקר ומחה בפניו על שכר הטרחה המופחת ובעיקר נוכח עבודתו הקשה במקרה הנ"ל והתערבותו מול חברת הביטוח לטובת הלקוח, אלא שלטענת התובע מר סקר התייחס אליו בזלזול וטרק לו את הטלפון לאחר שצעק עליו בבוטות " טוב טוב אין לי זמן בשבילך, להתראות".

6.לפיכך מבקש התובע להכיר באירוע המוחי כבתאונת עבודה.