ב"ל 30511-09-14 מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ביום 23.6.2012 נפגע המערער בכתף ימין ובצוואר, בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

2.ביום 8.3.2014 ניתן פסק דינו של בית הדין בב"ל 6132-09-13 (להלן: "פסק הדין"), בו הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שזו תפעל כדלקמן:

"א.הוועדה תתייחס במנומק לשאלה מה תרומתה של התאונה למצבו של המערער החל ממועד התרחשותה ואילך, וזאת בהתחשב בנתונים הבאים:

1.לטענת המערער, כל המחושים וההגבלה בתנועות החלו לאחר התאונה.

2.גם הועדה לא ציינה ממצאים רפואיים כלשהם עובר לתאונה.

3.בפני הועדה הונחה חוות דעת דר' חדאד שציין כי "הכאבים וההפרעה בתחושה התחילו רק לאחר התאונה, לא היו דיווחים בעבר על בעיות צוואר או רדיקולופטיה לפי הרישום בתיק הרפואי.

ב.הוועדה תשקול במנומק את השאלה שהוגדרה לעיל ותבחן במנומק האם אין לראות בתאונה כמי שהחמירה מצב קודם, ככל שהיה".

3.בהתאם להוראות פסק הדין, הוועדה שבה והתכנסה ביום 25.8.2014, והחליטה כי דרגת הנכות של המערער תעמוד על 10% נכות צמיתה, החל מיום 2.9.2012. כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר בפניי.

4.יצוין עוד, כי בישיבה אשר התקיימה בפני כב' הרשמת לובנא תלחמי-סוידאן ביום 19.2.2015, הסכימה ב"כ המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, באותו הרכב, על מנת שזו תשוב ותבחן במנומק את הפעלת תקנה 15. לגבי יתר נימוקי הערעור חזרה ב"כ המשיב על עמדת המשיב ולפיה לא נפלו פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה.

5.רקע לגבי השתלשלות העניינים ביחס לתביעתו של המערער –

א.ביום 28.1.2013 קבעה וועדה רפואית מדרג ראשון למערער 10% נכות צמיתה, וזאת החל מיום 22.9.2012, וזאת בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ולפי פריט 37(5)(א) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. כמו כן, נקבעו למערער 0% נכות בגין כתף ימין לפי פריט ליקוי 41(4)(א) לרשימה;