ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
29518-10-16
21/01/2018
|
בפני השופט:
טל גולן
|
- נגד - |
התובע:
מ.ז. עו"ד זוהיר זועבי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי ע"י הלשכה המשפטית
|
פסקדין |
א.מבוא וסקירת ההליך
1.בפנינו תביעתו של התובע, מר מ.ז. (להלן: "התובע"), אשר הוגשה כנגד החלטתו מיום 4.9.2016 של הנתבע – המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"). בהחלטה שבנדון נקבע, כי תביעתו של התובע לדמי פגיעה נדחתה, היות שהתובע לא נמצא כמי שהינו עובד שכיר לפי חוק הביטוח הלאומי, והיות שלא הוכחו קיומם של יחסי עובד-מעסיק בינו לבין חברת ז.ע. ביסאן השקעות ומסחר בע"מ (להלן: "החברה").
2.לטענת התובע, ביום 13.10.2015 ובסמוך לשעה 09.00, ובמהלך היותו בעבודה כטייח מטעם החברה ברח' העפרוני ביישוב תל-מונד, הוא החליק מסולם בזמן שהוא ביצע עבודות טיח, ונפל על הרצפה, וכתוצאה מכך נחבל בחזה בצד ימין וביד ימין. יצוין, כי בכתב ההגנה טען הנתבע, כי לתובע לא אירע אירוע תאונתי כלשהו בעבודה. עם זאת, לאחר שמיעת הראיות, הודיע הנתבע בפתח סיכומיו, כי הוא מוותר על טענתו ולפיה לא אירע לתובע אירוע תאונתי, וכי הוא מסכים שהתובע אכן נפגע ביום 13.10.2015 באתר בניה בתל מונד, בעת עבודתו.
3.לעניין זה נציין בקצרה, כי אירוע הנפילה שבנדון, אכן הוכח על ידי התובע. בהקשר זה, העיד העד מטעם התובע, מר ריטוב, כי "מ' לא עובד אצלי אלא בחברה שעובדת אצלנו בטיח, הוא נפל באתר באותו היום, זה אני יודע אך לא הייתי פיזית בזמן שנפל אך הייתי באתר באותו היום. באותו היום שמעתי על כך, בערך שעה אחרי הנפילה. אני זוכר שהוא נחבל בצד ימין, יד ימין" (עמ' 4 לפרוטוקול דיון ההוכחות ביום 4.12.2017, שורות 15-12. ראו גם בעמ' 5, שורות 27-14).
4.נותרו איפוא לדיון הסוגיות הבאות, שאותן ציין הנתבע בפתח סיכומיו, כמתואר להלן –
א.טענת הנתבע ולפיה התובע לא היה עובד שכיר בחברה, אלא למעשה הוא היה עצמאי. בנוסף, טענת הנתבע כי התובע לא עשה את המוטל עליו כדי להירשם אצל הנתבע כעצמאי;
ב.טענת הנתבע כי גם אם התובע היה עובד שכיר של החברה, הרי שיחסים אלה נמשכו ברצף, עוד קודם ליום 13.10.2015;
ג.טענת הנתבע ולפיה כי לאור העובדה שהחברה לא דיווחה על התובע כעובד שכיר, לאחר פגיעתו הקודמת ביום 24.10.2013, הרי שעל החברה לשפות את הנתבע בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי;