עב"ל
בית המשפט העליון
|
29471-04-14
24/07/2014
|
בפני השופט:
איטה קציר
|
- נגד - |
מערערת:
אורנה בוגנים עו"ד שילוני
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מוהנד זייד
|
פסק דין |
1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 18.2.14 (להלן - הוועדה) בענף הנכות הכללית.
2.הוועדה קיימה בעניינה של המערערת מספר ישיבות ונועצה עם מומחים מטעמה:
א.ביום 8.10.13 קיימה הוועדה את ישיבתה הראשונה, במסגרתה נערכו בדיקות קליניות בתחומים הנפשי, הפנימי והאורתופדי.
ב.ביום 12.11.13 נבדקה המערערת על-ידי כירורג כלי דם שקבע כי מצבה תואם את פריט הליקוי 11(2)(א) המזכה ב- 0% נכות בשל אי ספיקה ורידית;
ג.ביום 26.12.13 נבדקה המערערת על-ידי מומחה אא"ג שקבע כי היא סובלת מנכות יציבה בשיעור 10% בשל צרידות לתקופה 1.1.12 – 30.11.13, ומנכות זמנית בשל צרידות קשה בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 71(1)(ב)(3) לתקופה 1.12.13 – 30.11.15;
ד.ביום 18.2.14 קיימה הוועדה ישיבה מסכמת וקבעה כי היא מאמצת את חוות-הדעת של היועצים, וכי שיעור נכותה הכולל של המערערת לתקופה 1.12.13 עד 31.10.14 עומדת על 59%.
3.טענות המערערת בתמצית הן:
א.הוועדה לא קיימה דיון כנדרש בנוגע לקיומה של תסמונת לכידה אולנרית ולא נועצה בנוירולוג בעניין זה;
ב.הוועדה קבעה נכות בשל ממצאיה בכתף לפי פריט ליקוי כללי ובאופן זמני, בעוד שעל פי ממצאיה היה עליה לקבוע נכות לפי פריט ליקוי ספציפי ובאופן יציב;
ג.הוועדה שגתה כשלא קבעה נכות בגין מגבלות בתנועות עמוד השדרה, על אף ממצאי ההדמייה וההגבלות שנמצאו;
ד.על הוועדה להבהיר כי בתום תקופת הנכות הזמנית הנוגעת לצרידות – תועמד על כנה הנכות בשיעור היציב כפי שנקבע על-ידי המומחה.
4.עמדת המשיב היא:
א.המשיב מסכים כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, בפניה תונח חוות-דעת מומחה בתחום הנוירולוגיה שידון בתלונת המערערת בדבר פגיעה עצבית ותת תחושה באצבעות בשל תסמונת לכידה אולנרית;
ב.אין פגם בקביעת הוועדה בדבר קיומה של נכות זמנית לעניין הכתף, ואין בממצאי הוועדה ממצא שיכול להצביע על נכות הנוגעת למגבלות תנועה בגב;