ב"ל 2905-06-13.31 דצמבר 2014

1.לפני תביעתה של גב' א. ס. (להלן: "התובעת") המערערת על החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן "המוסד") לדחות תביעתה להכרה בפגיעה בגבה על דרך המיקרוטראומה בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (להלן - "החוק").

התובעת הגישה תצהיר והעידה בפנינו, הצדדים סיכמו בעל פה.

2.העובדות הנחוצות לעניננו כפי שעולות מן התצהירים העדות והראיות

א.התובעת ילידת 1959.

ב.התובעת עבדה כגננת בויצו החל משנת 1980 ועד שנת 1987 כגננת לגילאי 3-4, לאחר מכן עבדה התובעת כגננת במשרד החינוך משנת 1987 ועד 02/2013 לגילאי 3-4, 5-6 לסירוגין.

ג.התובעת סבלה מצרידות ומכאבים בגבה החל בשנת 2004.

ד.ועדה רפואית שמונתה על ידי משרד הבריאות עבור עובדי המדינה מיום 22.11.12 קבעה דרגת נכות בשיעור 46% לצמיתות לצורכי גמלאות. וזאת בגין צרידות ובשל פגיעה בגבה, קביעה זו הובילה לפרישתה על רקע בריאות מעבודתה כגננת.

ה.התובעת פרשה מעבודתה ב-01.02.2013 על רקע מצבה הרפואי.

ו.ביום 06.02.2013 פנתה התובעת למוסד בתביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה בצרידות ובפגיעה ובגבה כפגיעה בעבודה. תביעתה נדחתה על ידי המוסד (החלטות המוסד מיום 4.6.12 ו- 26.02.2013 צורפו לכתב התובענה).

ז.ביום 07.03.2013 נקבעו לתובעת על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי 19% אחוזי נכות כללית צמיתה בגין הפגיעה בגבה.

ח.יצויין כי בהחלטה מיום 12.11.2014 מונה מומחה רפואי לבחינת הקשר בין הצרידות ועבודתה של התובעת.

דיון והכרעה