ח.ת. נ' המוסד לבטוח לאומי

א. הרקע וההליך

1.בתביעה שבפנינו עותר התובע להכיר בכאבי גב, שלטענתו ארעו בפגיעה בעבודה מ-29.12.13 – כפ"ע.

בתביעה לנתבע טען התובע כי ביום 29.12.13 שעה 09:30, בעת הכנת הזמנה וליקוט סחורה נפל וקיבל מכה בגב וברגל. בעת המקרה נכח עד, חבר לעבודה (חואניא סמיה; "העד"). התובע הפסיק עבודתו ב-29.12 שעה 12:00 ופנה לטיפול רפואי ב-30.12.13 בשעה 09:45. תביעה הוגשה לנתבע ב-26.3.14.

2.הנתבע בהגנתו עתר לדחיית התביעה, משבדין נדחתה התביעה להכיר בארוע כפ"ע עפ"י החוק.

להגנתו צרף עותק הודעה לחוקר הנתבע מ-28.10.14 (עותק מודפס הוגש כנ/1).

3.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית.

ביום 12.2.17 נשמעה בפנינו עדותו ובתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם.

4. להכרעתנו - 

א.עסקינן בתובע, בעל מניות בשיעור 50%, כשהוא ואחיו יחדיו הם בעלי החברה – המעסיק, העובד בעסק כאחראי על המחסן, מחסן למים ולמשקאות קלים.

התובע עובד במחסן בהכנת הזמנות ללקוחות (ולחנות שבה עובד האח), שעות הנוכחות אינן נרשמות והוא מקבל שכר גלובלי.

התובע מקבל סחורה שהזמין (או האח הזמין), מקבל הזמנה, מכין את הסחורה על משטח ומעמיס המשטחים על המשאית (באמצעות מלגזה), כשהפקידה עושה העבודה המשרדית והוא מפקח על עבודתה, וגם הוא מכין חשבוניות, טלפונים וכו', בנקים, תשלומים לספקים, משכורות, כמעט ולא מסתובב בין הלקוחות. בימי ו' הוא משגיח בחנות, כבעלים.

העובדים עושים את העבודה והוא משלים/מזרז עניינים ומסדר את המחסן ורק הוא מעמיס עם המלגזה.

הכנת המשטחים עושים העובדים וגם הוא, "בין היתר" (לא מחכה לעובדים), כדי לזרז העבודה.