ב"ל 27929-08-13 ה' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפניי ערעור על החלטת ועדה לעררים מיום 9/6/13.

אלה נימוקי הערעור והרקע העובדתי:

א.המערער נפגע בעבודה ביום 16/4/12, בכתף ימין.

ב.ועדה מדרג ראשון מיום 19/12/12 קבעה נכות זמנית בשיעור 50% עד 30/4/13.

ג.ועדה מיום 22/4/13 קבעה נכות צמיתה בשיעור 15% תוך ניכוי מצב קודם בשיעור 10%.

ד.ועדה לעררים החליטה להשאיר החלטת הועדה מדרג ראשון על כנה.

לא היה מקום לנכון מצב קודם לאור הלכת מרגוליס, לא היה מקום לקבוע אחוזי נכות ואחוזי ניכוי מצב קודם, לפי סעיפים שונים.

ה.נטען עוד כי הועדה לא דנה בהארכת הנכויות הזמניות ולא הפעילה תקנה 15.

2.אלה טענות המשיב:

א.לא נפל פגם בהחלטת הועדה.

ב.הועדה התייחסה לחוות דעת ד"ר ארסבן שהונחה בפניה.

ג.הועדה פעלה בהתאם להלכת מרגוליס.

ד.הועדה הלכה לקראת המערער בכך שלא ניכתה את כל הנכות בגין מצב קודם אלא 10% בלבד.

ה.הועדה דנה בהפעלת תקנה 15 וקבעה שאין מקום להפעלתה מאחר שחזר לעבודתו ללא ירידה בשכר.

ו.הועדה סוברנית לקבוע שמצבו הרפואי של הערער התייצב וכי אין מקום לקבוע נכויות זמניות.