ב"ל 27332-01-14 עופר יהודאי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 25.1.13.

להלן יפורט הרקע העובדתי ונימוקי הערעור:

א.לטענת המערער, ועדה לעררים מיום 31.7.13 קבעה 5% נכות לפי סעיף 29(6) מותאם, לאור קביעתה שהמערער סובל מ"הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני והפרעה שורשית קלה מימין...".

לעומת זאת, בממצאי בדיקה קלינית מיום 23.1.13 נמצא דלדול שרירים בגפיים תחתונות ולא רק מימין.

ב.הועדה לא איפשרה למערער להופיע בפני ועדה מסכמת, למרות בקשה מפורשת שלו.

ג.הועדה סרבה לדחות את מועד הדיון בפניה, למרות בקשה מפורשת של ב"כ המערער.

ד.בשל כך נאלץ ב"כ המערער להסתפק במכתב המסביר את המצב המשפטי והעובדתי, אך הועדה לא התייחסה למכתב.

ה.הועדה אימצה המלצת ועדת הרשות בעניין תקנה 15, אף שב"כ המערער ביקש לטעון טענותיו בפניה.

ו.הועדה התעלמה מחלופת הגיל לענין תקנה 15, ומגילו של המערער – 48.

ז.הועדה קבעה את תחילת הנכות אך לא הסבירה מדוע קבעה תאריך זה. מדובר בתאריך שרירותי.

ח.בכל מקרה נטען שאין למנות את התקופה שבין 30.6.03 (מועד הגשת טופס התביעה לדמי פגיעה) לבין 12.1.10 (מועד המכתב שבו הכיר המל"ל בגב תחתון כמיקרוטראומה). לכן, גם לפי קביעת הועדה באשר למועד תחילת הנכות, היה עליה לנכות מקסימום 18 חודשים ולא יותר.

2.אלה טענות המל"ל בתגובה שהגיש:

א.החלטת הועדה מפורטת ולא נפלו בה פגמים.

ב.הועדה התכנסה בעקבות פסק דין מיום 10.7.12 שהורה להחזיר לועדה בהרכב חדש שתדון בעניינו של המערער.

ג.הועדה התכנסה 4 פעמים והפנתה לועדת רשות וכן ערכה בדיקות קליניות והפנתה לחוות דעת מומחה.

ד.בפגישה הרביעית סיכמה ללא נוכחות.