ב"ל 26913-05-14 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים ( בעניין אי כושר) מיום 24.2.14 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה להשתכר.

רקע

2.המערערת, ילידת 1975, הוכרה על ידי המשיב ביום 15.5.11 כבעלת נכות יציבה בשיעור 62% לפי הפירוט הבא:

25%ירידה בתפקוד לב.

20%אנמיה.

20% סכרת מאוזנת.

10% עודף משקל (מנופה).

10% הגבלה קלה עמוד שדרה מותני.

10% יתר לחץ דם (מנופה).

10% דום נשימה בשינה.

3.שאלת קביעת אי-כושרה של המערערת נדונה מספר פעמים בוועדות הערר, כאשר ועדת הערר האחרונה התכנסה בעקבות פסק דין שניתן בבית דין זה בתיק בל' 5982-09-13, אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמה מטעם הצדדים כדלקמן: "לאחר עיון במסמכים הרלוונטיים ומשהונחה הדעת כי הועדה לא קיימה את הוראות פסה"ד, שעה שלא נימקה את קביעתה באשר לליקויה של המערערת הסובלת מדום נשימה בשינה, ליקוי המשפיע על תפקודה ביום, בשל חוסר בשינה מספיקה בלילה, מוסכם על הצדדים כי עניינה של המערערת יועבר לועדה רפואית בהרכב חדש, אשר תדון בערר שהגישה המערערת".

4.בעקבות פסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 24.2.14 ודחתה את הערר תוך שהיא קובעת כי המערערת איבדה פחות מ- 50% מכושרה להשתכר. כנגד קביעה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים בתמצית