ב"ל 26681-09-14 מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 1/6/14, אשר קבעה למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור של 5% לפי סעיף ליקוי 35(1)א-ב. הוועדה החליטה כי אין מקום להורות על הפעלת תקנה 15, וקבעה בעניין זה כדלקמן: "התובע מסוגל לשוב לעבודתו באופן מלא, הוועדה אינה מפעילה תקנה 15".

2.הערעור נסוב על קביעות הוועדה לגבי שיעור הנכות, וכן על החלטת הוועדה שלא להפעיל את תקנה 15.

עיקר טענות המערער

3.ביום 20/11/14 נבדק המערער על ידי ד"ר נפתלי ליברמן, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי התובע סובל ממגבלה תפקודית קשה וכאבים, המחייבים פסיקת נכות רפואית בשיעור של 30% לצמיתות, וזאת בהתאם לסעיף 35(1)ד.

4.החלטת הוועדה עומדת בניגוד ובסתירה מלאה לתיעוד הרפואי של ממצאי הבדיקות שנערכו על ידי הרופאים המטפלים שחזקה שהינם גורמים מקצועיים בלתי תלויים.

5.שגתה הוועדה כאשר לא נתנה משקל להמלצות הרופא האורטופד המטפל אשר קבע, כי המערער מנוע מחזרה לעבודה הכוללת מאמץ.

6.שגתה הוועדה כאשר התעלמה מהערכתו הרפואית של ד"ר ריסקין, אשר קובעת, כי ישנה פגיעה דיסטלית בעצב הפרוניאלי המוטורי מימין ופגיעה בעצב הפרוניאלי משמאל.

7.טעתה הוועדה עת קבעה, כי אין מקום להפעלת תקנה 15. נסיבות העניין מחייבות הפעלת תקנה 15 במלואה. התובע חסר השכלה ובעל הכשרה מקצועית כטבח אשר מאז התאונה אינו מסוגל לבצע עבודתו ובשל כך הוא אינו מצליח להשתלב במעגל העבודה.

טענות המשיב