ב"ל 26259-10-13 מסלאתי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע יליד 1960, הגיש תביעה לנתבע להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ופגיעה בעצב האולנרי מהן הוא סובל כפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע או לפי תורת המיקרוטראומה. הנתבע דחה את התביעה בטענה שהליקויים מהם סובל התובע אינם מבחינת מחלת מקצועו והתובע לא ביצע בעבודתו תנועות חוזרות ונשנות אלא מגוון של תנועות, לפיכך עבודתו לא מקימה תשתית עובדתית מתאימה על פי הלכת המיקרוטראומה. לאור דחיית התביעה על ידי הנתבע הגיש התובע תובענה זו.

2.התובע עובד כחשמלאי ב"ביקורי שדה דרום" ולפני כן עבד כמסגר ומכונאי בחברת אמקו, לטענתו המאמץ הפיזי הרב שביצע בעבודתו גרם לפגיעה בידיו.

3.התובע עבד בחברת אמקו כ-15 שנה, ב-10 שנים ראשונות עבד כמסגר וביתר עבד כמכונאי. התובע עבד כשמונה שעות ביום ומידי פעם עבד שעות נוספות. בעדותו תיאר את עבודתו ואישר שעשה את כל סוגי עבודות המסגרות, ריתוך, השחזה, חיתוך, צביעה ויישור ואישר בעדותו שהעבודה היתה מגוונת (עמ 5, ש' 2 לפרוטוקול). בסעיף 6 לתצהירו הצהיר שלוח הזמנים בעבודה היה משתנה ובחקירתו אישר שכל יום עשה מה שביקשו ממנו ופירט שמדובר בתיקונים של קונטנרים ותיאר את מהות העבודה המגוונת שעשה. הוא אישר שלא כל יום עבודה דומה ליום הקודם (עמ' 5, ש' 26 לפרוטוקול) ולא יודע לומר כמה זמן עסק בריתוך, כמה בהשחזה וכמה זמן עבד עם הפטיש. התובע תיאר מגוון של כלי עבודה איתם עבד ואישר שכל אחת מהעבודות הצריכה עבודה עם כלי אחר או עם מספר כלים (עמ' 6, ש' 11-16 לפרוטוקול). התובע אישר שלעיתים עבד בכפיפה, לפעמים בשכיבה, לעיתים על הברכיים (עמ' 6, ש' 18 לפרוטוקול). בהמשך חקירתו תיאר התובע את עבודתו כמכונאי ואישר שבמסגרת התיקונים שביצע ביצע מגוון של תיקונים כמו שיפוץ מנוע, שיפוץ גירים, שיפוץ מלגזות וכל אחת מהפעולות מתבצעת בזמן שונה, מצריכה עבודה שונה ומצריכה כל מיני פעולות מאחר שלא מדובר בפעולה אחת. אם כי תיאר עבודה עם כלים רוטטים שונים.

4.התובע העיד שהרים משאות במשקל שונה ולמרחקים שונים ולא ידע לומר כמה מכוניות תיקן ביום עבודה (עמ' 8, ש' 7-12 לפרוטוקול). התובע אישר שגם כמכונאי הוא נדרש לעבוד בכל מיני תנוחות ועם כלים שונים ולא יכול היה לומר כמה זמן ברצף עבד עם הכלים המכניים.

5.הנתבע זימן את מר דוד ברודה – מנהל מפעל באלקו ים. הוא אישר שהתובע עבד בחברה שלוש או ארבע שנים כמסגר אך לא זכר פרטים נוספים מאחר שמדובר בעבודה לפני 20 שנה. העד נשאל מה נדרש מסגר לעשות והוא תיאר מגוון של עבודות, כשנשאל מה נדרש מכונאי לעשות הוא השיב תיקונים של מלגזות ומשאיות של החברה. העד לא ידע פרטים על עבודת המכונאות שביצע התובע מאחר שלא מדובר במחלקה שלו והוא לא נכח באופן קבע ליד התובע.

6.ב"כ התובע מבקשת להכיר בתביעת התובע ולמנות מומחה רפואי. לטענתה התובע עבד עבודות כפיים הן בתקופה שעבד במסגרות כבדה והן בתקופה שעבד כמכונאי. לטענתה העבודה שבתקופת עבודת התובע כמכונאי הוא נדרש להפעיל מקדחות רוטטות ומפתחות מסוגים שונים לאורך כל שעות יום העבודה מצדיקה מינוי מומחה.

7.ב"כ הנתבע ביקש בסיכומיו לדחות את התביעה לאור העובדה שהתובע עבד במגוון כלים ולא היה לו סדר יום קבוע ולכן אין תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

8.השופט אילן איטח קבע בסעיף 16 בעב"ל 57714-11-12 המל"ל נ' אסתר נח מיום 22.12.14:

על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי).