ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 8.10.2015 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי אין החמרה בנכותו של המערער.

רקע

2.המערער הינו יליד שנת 1963 ועובד חברת החשמל, אשר נפגע בתאונת עבודה ביום 19.12.2005, בגינה נקבעה לו נכות בשיעור 10% בגין כאב רדיקלי צווארי מימין והגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי בהתאם לפריט ליקוי 37(5)(א).

3.המערער הגיש תביעה להחמרה במהלך שנת 2014, וביום 24.3.2015 הוא הופיע בפני וועדה מדרג ראשון, אשר בדקה אותו וקבעה כי אין החמרה במצב הצוואר.

4.המערער הגיש ערר על החלטה זו, וטען כי הוא סובל מכאבי צוואר המקרינים ליד ימין. וועדה רפואית לעררים התכנסה ביום 8.10.2015, בדקה את המערער וקבעה כי אין החמרה במצבו. על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.

טענות הצדדים בתמצית

5.המערער טוען כי הוא סובל מהגבלה בתנועות הצוואר, וכי הגבלה זו החמירה מאז שנקבעה לו הנכות היציבה בשנת 2005. עוד טוען המערער, כי הוא ממשיך בטיפולים ופיזיותרפיה בגין הפגיעה בצוואר, וכי הוא הגיש לוועדה תיעוד רפואי ממנו עולה כי חלה החמרה במצבו, אולם הוועדה לא התייחסה לחומר רפואי זה.

6.מנגד, המשיב טוען כי הוועדה קבעה ממצאים רפואיים מהם עולה כי לא חלה החמרה במצב הצוואר של המערער, וכי אין מקום להתערב בקביעות הרפואיות, אשר מפורטות ומנומקות היטב בפרוטוקול הוועדה. עוד טוען המשיב, כי הוועדה עיינה בצילומי הדימוּת והתייחסה אליהם בפרוטוקול, ומאחר ולא הוגשה חוות דעת רפואית מטעם המערער, הוועדה לא היתה מחויבת לנמק את הסתייגותה מתיעוד רפואי אחר.