ס.ק. נ' המוסד לביטוח לאומי

בתובענה זו עותר התובע כי נכיר בכך שאירוע חריג שארע לו לטענתו ביום 21.11.13 תוך כדי ועקב משלח ידו, ואשר גרם לו לטענתו לאוטם בשריר הלב – הינו תאונת עבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען כי לא ארע לו אירוע חריג תוך כדי ועקב משלח ידו וכי אין קשר סיבתי בין האירוע ובין הליקוי הגופני הנטענים.

לאחר שנשמעו עדויות והוצגו על ידי הצדדים ראיות, קבענו בהחלטה מיום 26.1.17 כי לתובע אירע ביום 21.11.13 אירוע חריג תוך כדי ועקב משלח ידו. קבענו שם, בין היתר, כי התובע הוא עצמאי, ובתקופה הרלבנטית היה הבעלים היחיד של בית מלאכה לעיבוד שבבי (להלן – העסק). התובע ניהל לבדו את העסק. לעסק היה חשבון בנק בבנק הפועלים (להלן- הבנק). בבוקרו של יום 21.11.13 ארע לתובע אירוע חריג תוך כדי ועקב משלח ידו. אירוע זה היה מורכב משני רכיבים: האחד, לתובע נודע בסמוך לשעה 10:00, מעיון בחשבון הבנק שלו במרשתת, כי שתי המחאות סומנו ככאלה שתסורבנה לכיבוד על ידי הבנק. היתה זו הפעם הראשונה שהבנק נקט במדיניות זו, וזאת בשל כך שהבנק לא הסכים לראות בהפקדת שיק לזכות באותו יום, ככזו שיש בה לכסות את החריגה. השני, שיחת טלפון שקיים התובע ביום 21.11.13, בשעה 10:12, עם פקידת הבנק, קרן, שנמשכה כשבע דקות (להלן- שיחת הטלפון). במהלך השיחה התחוור לתובע כי לא יהיה שינוי במדיניות חדשה זו של הבנק. עוד קבענו כי אירועים אלו, שהתרחשו בבוקרו של יום ה- 21.11.13, גרמו לתובע תחושה של הפתעה והתרגשות רבה בשל כך שחשש כי הדבר יוביל לחיסול עסקו, והוא חש כי חייו נופלים. בעקבות אירועים אלו נדרש התובע לבצע פעולה דחופה של שליחת בתו לבנק כדי להפקיד שם מזומנים, וזאת כדי שההמחאות לא תסורבנה. לאחר שיחת הטלפון עם פקידת הבנק קרן, פונה התובע לבית החולים. בהתאם לאנמנזה שמסר התובע במהלך אשפוזו, כאביו הופיעו בשעה 12:45. כעולה מסיכום האשפוז שהחל ביום 21.11.13, אובחן התובע, בין היתר כלוקה באוטם בלב.

לאור תשתית עובדתית זו מונה פרופ' ולטר מרקביץ, מומחה בקרדיולוגיה, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה). המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:

"א.מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ב- 21.11.13?

ב.האם קיים לדעת המומחה, ברמת הסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין האירוע החריג מתאריך 21.11.13, כפי שתואר בהחלטת בית הדין, לבין המחלה שאובחנה אצל התובע בתאריך ה-21.11.13? דהיינו, איזו מבין שתי האפשרויות הבאות יותר סבירה: הראשונה – יש קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אירוע הלב; השניה – אין קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אירוע הלב?

ג.אם בתשובה לשאלה א' תקבע כי האפשרות הראשונה היא סבירה יותר, אנא השב על השאלה הבאה: האם סביר יותר להניח כי האוטם היה מתרחש במועד בו אירע, גם אלמלא התרחש האירוע החריג בעבודה, או שמא אלמלא קרה האירוע החריג בעבודה, היה מועד התרחשותו של אירוע הלב נדחה למועד מאוחר יותר?"

המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 1.3.17, השיב לשאלה א', בין היתר, כך:

"8.1החולה פיתח אוטם בשריר הלב ב-21.11.13. האבחנה וודאית על סמך התלונות שהיו, השינויים באקג ותוצאות המעבדה.

8.2הכאבים אשר סימנו את תחילת האוטם הובילו לקריאת אמבולנס בשעה 12.36. כלומר הכאבים החלו כשעתיים – שעתיים וחצי לאחר תחילת האירוע החריג בעבודה."

בנוגע לשאלה ב' השיב המומחה, בין היתר, כך: