פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

עניינה של התביעה בהכרה בפגיעתו של התובע כפגיעה בעבודה.

אין מחלוקת על עובדות הבסיס: התובע עובד כעצמאי בתחום השיפוצים. ביום 24.11.22 עבד התובע על גג. כאשר החל התובע לרדת בעזרת סולם אל הקרקע שלב אחר שלב, פספס שלב אחד בסולם, איבד את שיווי המשקל וכתוצאה מכך נפל אחורנית לרצפה מגובה של כ2-2.5 מטרים (להלן גם התאונה או האירוע). תביעת התובע להכרה בפגימות מהן הוא סובל בצוואר, גב, ראש, טנטון, ידיים רגליים ופיברומיאלגיה ככאלה שנגרמו לו כתוצאה מהאירוע התאונתי כאמור, נדחו על ידי הנתבע.

בהליך מונו שלושה מומחים רפואיים מתחומי האורתופדיה ואף אוזן גרון וראומטולוגיה.

המומחה מן התחום האורתופדי, פרופ' סלעי ז"ל קבע שבדיקות ההדמיה והצילומים נמצאו תקינים. עם זאת קבע שניתן לקשור בין התאונה לבין התלקחות הפיברומיאלגיה "כאשר ה'רכיב' האורתופדי של התסמונת הוא כאבים בע"ש צווארי ומותני עם הקרנה לגפיים..."

המומחה מתחום א.א.ג פרופ' גורביץ' קבע כי התובע סובל מליקוי הולכתי שיכול להיגרם מזעזוע האזן בעת נפילה מגובה וכי הפתולוגיה הנ"ל לא תמיד מזוהה בבדיקות הדמיה. על כן "בהעדר תלונות שמיעה לפני כן יש לקבוע בסבירות רבה כי זה מה שנגרם מהחבלה ונושא קשר סיבתי ישיר". עוד נקבע כי אין בטחון שמצבו של התובע נותר לקוי עד היום ולצורך כך נדרשות בדיקות עדכניות על מנת לקבוע את המצב הנוכחי וגובה הנכות. המומחה התבקש להבהיר את הצורך בבדיקות אקטואליות ושב והבהיר כי היא דרושה לצורך קביעה האם החבלה היא לצמיתות והערכת המצב הנוכחי וגובה הנכות. לאור זאת ניתנה ביום 15.12.24 החלטה לפיה אין צורך בבדיקות עדכניות שכן בשלב זה של הדברים אין משמעות לשאלת צמיתות או גובה הנכות.

המומחה הראומטולוג, פרופ' בוסקילה, קבע בחוות דעתו כי לאור סמיכות הזמנים בין התאונה לבין התפתחות התסמונת ואבחנתה – מתקיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הפיברומיאלגיה.

הנתבע הגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחים. ביום 14.7.25 ניתנה החלטה אשר אלו עיקריה (ייתכן שבציטוט בוצעו תיקוני שגיאות כתיב ושינויי עיצוב): "במסגרת הבקשה מבקש הנתבע כי תינתן למומחה בתחום אף-אוזן-גרון אפשרות לבקש מהתובע לבצע בדיקות נוספות, ולחוות את דעתו על בסיס מלוא החומר הרפואי הרלוונטי וכמו כן להורות למומחה בתחום הראומטולוגיה להתייחס 'באופן מפורש לתאונות השונות, ובמיוחד לתאונה מ22/8/23' ולציין 'למי מכלל התאונות קשורה ההתפרצות הפיברומיאלגיה ומדוע' התובע מתנגד לבקשת הנתבע..אשר להבהרות בתחום אא"ג...השאלה הרלוונטית היא האם האירוע התאונתי גרם לכך שהתובע לא היה כשיר לעבודה, לא עבד בפועל, ונזקק לטיפול רפואי ועל כן בהחלטה מיום 15.12.2024 כבר נקבע כי בשלב זה אין צורך בהצגת בדיקות עדכניות למומחה, בתחום אף-אוזן-גרון, וזאת מאחר ששאלת שיעור הנכות או האם מדובר בנכות צמיתה אינן רלוונטיות להכרעה במחלוקת בשלב זה של ההליך. הנתבע לא השיג על קביעה זו בזמן אמת. גם בבקשתו החדשה לא ברור איך ביצוע בדיקות עדכניות יכול להשפיע על השאלה הרלוונטית לשלב קביעת הקשר הסיבתי. לאור זאת הבקשה בעניין זה נדחית.

אשר להבהרות למומחה בתחום הראומטולוגיה: לטענת הנתבע, בחוות דעתו ... חסרה התייחסות לאירועים רפואיים משמעותיים בעברו של התובע, ובהם שלוש תאונות דרכים: מיום 9.7.2002, מיום 22.2.2009, ומיום 22.8.2023 – האחרונה התרחשה לאחר מועד האירוע התאונתי נושא הליך זה. על פני הדברים המומחה התייחס בחוות דעתו לכאבי מפרקים קודמים אשר אינם אופייניים למחלה ועשה אבחנה ביניהם לבין התלונות מחודש 7.23 אשר רק בהם עולה התפרצות פיברומיאליגיה. עם זאת אני מסכים עם הנתבע כי לצורך הבהרת חוות הדעת והסרת ספק יש צורך בהתייחסות מפורשת לתאונות קודמות ומאוחרות לאירוע נושא הליך זה על מנת שחוות הדעת תהיה ברורה ושלמה. על כן אל המומחה תופנה שאלת הבהרה בזו הלשון: 'אנא התייחס לאירועים רפואיים משמעותיים בעברו של התובע, ובהם שלוש תאונות דרכים: מיום 9.7.2002, מיום 22.2.2009, ומיום 22.8.2023. אנא הבהר מדוע מצאת לנכון לייחס את התפרצות הפיברומיאלגיה דווקא לאירוע נושא התביעה ולא לאירועים האחרים האמורים כולם או חלקם'.

בתשובה לשאלה הבהיר פרופ' בוסקילה ביום 10.8.25, כי רק התאונה האמורה מיום 24.11.22 סמוכה לאבחון התסמונת ושאר התאונות מרוחקות מאוד מכך, ולא יכולה להיות להם כל תרומה להתפתחות המחלה. עוד הוסיף כי יש רישומים על כאבים במפרקים שחלקם קשורים לתאונות אולם מדובר בכאבים ממוקמים ולא מפושטים. המומחה הוסיף כי הרישומים הרפואיים עובר לתאונה לא מקיימים את הקריטריונים לאבחון פיברומיאלגיה וכי התאונה היא שהיוותה את הטריגר להתפתחות המחלה אצל התובע.

להשלמת התמונה, בסופו של יום, בעיקר על מנת להימנע מהליכים נוספים ולבקשת הנתבע, התובע ערך בדיקות שמיעה עדכניות והן הועברו למומחה להשלמת חוות דעתו. בחוות הדעת מיום 29.10.25 נקבע, כי לתובע החמרה בשמיעה באוזן שמאל לצמיתות וכן כי סבל בסמוך למחלה מטנטון באוזניו בתדר ועוצמה המתאימים לחבלה.

הנתבע עמד על כך שבעניין הטנטון יש צורך בבדיקות נוספות ועל כן לא הכיר בפגיעה באוזנו של התובע אך הסכים להכיר בפיברומיאלגיה כקשורה לתאונה.

להלן הכרעתי בסוגיות שנותרו במחלוקת:

בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלת משמעות חוות דעתו של פרופ' סלעי בעניין האורתופדי. לטענת הנתבע לא ניתן להכיר באותו כאב פעמיים. מכיוון שהכאבים הוכרו ככאבים ממקור ראומטולוגי, לא ניתן להכיר בהם גם ממקור אורתופדי. אודה שלא ירדתי לסוף דעתם של הצדדים במחלוקת. אין חולק שהתובע נפל ונחבל ומאז הוא סובל מכאבים או מנכות בעמוד השדרה הצווארי והמותני עם הקרנה לגפיים. המומחה קבע שמדובר ב'רכיב' אורתופדי מתוך כלל רכיבי תסמונת הפיברומיאלגיה. בהקשר זה אין משמעות לשאלה אם הרכיב צריך להיות ממוין כראומטולוגי או אורתופדי. די בכך שאין חולק שקיימת פגיעה באיברים אלו כתוצאה של התאונה. שאלת גובה הנכות, סעף הליקוי, מתן נכות בכפל וכיוצא בכך- צריכה להידון בפני וועדה רפואית. לסיכום אפוא – מוכרת פגיעה בעמוד השדרה הצווארי והמותני עם הקרנה לגפיים כתוצאה מהתאונה.

אשר לירידה בשמיעה: לטענת הנתבע המומחה לא התייחס לתלונות התובע הקשורות לתאונות מוקדמות יותר לגבי פגיעה בשמיעה. לסיכומיו אף צירף רשומות נטענות אלו. לטענתו, עמדת המומחה מבוססת על היעדר תלונות קודמות ומשהוכח שקיימות תלונות קודמות – חוות הדעת אינה יכולה לעמוד. יש לדחות טענות אלו. התביעה מתנהלת כשנתיים וחצי על אף שהיא תביעה פשוטה. היו בידי הנתבע הזדמנויות רבות לשאול את המומחה שאלות הבהרה לגבי הרשומות המצויות בחומר הרפואי. משלא עשה זאת במועד – איבד את האפשרות לעשות זאת. עקרון סופיות הדיון והזכות להליך מהיר והוגן גובר כאן על האפשרות שאולי קיימת "פינה" לא סגורה בחוות דעת המומחה. יוזכר שממילא ההליך התעכב חודשים ארוכים נוכח הרצון לוודא שאין שאלות או הליכים נוספים – וזאת לבקשת הנתבע. גם אם בית דין זה גמיש לעתים בסדרי הדין, הרי שמתן אפשרות לניהול הליך באופן בו בכל עת ניתן יהיה להיזכר בבקשות שניתן היה להגיש במועד מוקדם בהרבה – חורגת גם מגמישות זו.

אשר לטנטון: הנתבע טוען שהמומחה עצמו קבע שחסרות לו בדיקות רלוונטיות לצורך השלמת חוות הדעת. אלא, שהדבר אינו נכון. בחוות דעתו המשלימה, לאחר שהומצאו לו בדיקות נוספות אשר הנתבע התעקש על המצאתן – המומחה קבע בפירוש קשר סיבתי לטנטון. גם כאן כמו שכבר נקבע בהחלטות קודמות – אין צורך לקבוע את מצבו העדכני של התובע או את אחוזי הנכות אלא מספיק לקבוע שהתאונה גרמה לטנטון באותה עת.

לא נמצאה אפוא סיבה שלא לקבל את חוות דעת המומחה בתחום השמיעה ויש להכיר בקשר בין חבלה שנגרמה בתאונה לבין ירידה בשמיעה וטנטון.

לסיכום, מוכרת פגיעת התובע כתוצאה מהתאונה בתחומים של פיברומיאלגיה, כאבים בעמוד שדרה צווארי ומותני עם הקרנה לגפיים, ירידה בשמיעה וטנטון.

אשר להוצאות: נכונות הנתבע לוותר על ניהול הליך הוכחות וכן נכונותו להכיר בפיברומיאלגיה מצדיקים חיוב בהוצאות מופחתות בסך 2500 ₪ בלבד.

ערעור בזכות ניתן להגיש בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשפ"ו, (14 אפריל 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.