ב"ל 23777-06-13 מבג'יש נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.במכתבו מיום 28/5/12, הודיע הנתבע לתובעת כי הוא דוחה את תביעתה לדמי אבטלה, אשר הוגשה לו ביום 18/4/12, וזאת בשל עמדת הנתבע על כך שהתובעת לא היתה זמינה לעבודה, שכן היא טיפלה בתינוק שלה, טיפול שבגינו היא יצאה לחופשה ללא תשלום מעבודתה.

התובעת פנתה לנתבע בבקשה לברר את סיבת החלטתו, ולשקול אותה מחדש.

ייתכן שהנתבע שקל מחדש את ההחלטה, אך מכל מקום, גם לאחר מכן - הוא הגיע למסקנה שדין תביעת התובעת לדמי אבטלה - להידחות, והודיע על כך לתובעת ביום 5/2/13.

2.כנגד עמדתו האמורה של הנתבע - הוגשה התובענה שבפנינו.

בכתב התביעה, טענה התובעת כי אכן, לאחר לידת בנה השלישי (ביום 15/9/11), היא שהתה בחופשת לידה עד יום 22/12/11, וכי בעקבות המטלות בבית - היא החליטה לצמצם את היקף שעות העבודה לעומת מה שהיה לפני חופשת הלידה. לפיכך, היא ביקשה חל"ת ממקום עבודתה, בנסיון למצוא עבודה בשעות מצומצמות יותר. בתקופה זו, לטענתה, היא היתה זמינה לכל עבודה מתאימה שהיתה מוצעת לה בלשכת התעסוקה, אילו היתה מוצעת לה כזו. לפיכך, לטענת התובעת - היא היתה זכאית לדמי אבטלה.

3.סמוך לאחר הגשת התובענה, ניתנה החלטה שלפיה התבקש הנתבע להבהיר על סמך מה הוא הגיע למסקנה שהתובעת לא היתה זמינה לעבודה בתקופה הרלוונטית.

בתגובה, הגיש הנתבע העתק של מכתב התובעת מיום 20/6/12, שממנו - לטענת הנתבע - ניתן ללמוד על כך שהתובעת לא היתה זמינה לעבודה.

4.ראוי להעיר כי מכתב התובעת מיום 20/6/12, נעשה במסגרת פניית התובעת אל הנתבע לאחר שהנתבע כבר דחה את תביעת התובעת, במכתבו מיום 28/5/12. על כן, ברור שלא מכתב זה הוא שהביא את פקיד התביעות למסקנה המקורית על כך שהתובעת אינה זמינה לעבודה. (במהלך ההתדיינות בתובענה, הודיע הנתבע שהוא מתכוון להגיש תעודת עובד ציבור, והיה יסוד להניח שתעודה זו תפרט את הלך מחשבתו של פקיד התביעות כך שניתן יהיה לדעת מה הביא אותו למסקנה ביום 28/5/12, אלא שבסופו של דבר הנתבע לא הגיש תעודת עובד ציבור).

על כן, גם כעת, לאחר תום ההתדיינות, לא הצלחנו להבין כיצד ידע פקיד התביעות לקבוע כבר ביום 28/5/12, שאין לראות את התובעת כמי שהיתה זמינה לעבודה, ואנו חוששים שמא הוא הסיק זאת מעצם העובדה שהתובעת היתה אם לתינוק.