ד.ל. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.האם התובע זכאי למענק פטירה בגין אשתו המנוחה, הגב' ס. ל. ז"ל? שהלכה לעולמה 25.10.2015– זו השאלה העומדת להכרעתנו בהליך זה.

2.במסגרת הדיונים המוקדמים, ב"כ הצדדים הסכימו כי העובדות אינן שנויות במחלוקת וביקשו לסכם את טענותיהם בכתב.

ואלו העובדות הרלוונטיות:

3.התובע קיבל מהנתבע קצבת זקנה ותוספת עבור בת זוג בגין אשתו המנוחה, הגב' ס. ל. ז"ל (להלן – המנוחה) החל מחודש 7/1997 ועד לחודש 12/2014 (כולל).

4.התובע והמנוחה קיבלו השלמת הכנסה לקצבת זקנה כזוג בגין התקופה שמחודש 7/1997 ועד לחודש 12/2014 (כולל).

5.התובע הוכר כנכה בשיעור של 25% בהתאם לסעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז – 2007 (להלן – חוק הטבות לניצולי שואה).

הזכאות לתגמול הינה מיום 1.6.2008 (מכתבה של הגב' עפרה רוס מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה מיום 30.10.2016).

6.החל מחודש ינואר 2015 התובע קיבל תגמול חודשי מכח תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה בסך של 5,402 ₪. התגמול המוגדל שקיבל התובע עלה על הגובה המקסימלי של קצבת הזקנה לזוג שעמד באותה תקופה על סך של 2,981 ₪.

לפיכך, בחודש ינואר 2015 הופסקו תשלומי הנתבע לתובע ולמנוחה בגין קצבת זקנה והשלמת הכנסה.

7.המנוחה הגישה לנתבע תביעה לגמלת סיעוד ביום 31.8.2014 והוכרה על ידי הנתבע כזכאית לגמלת סיעוד בשיעור של 100%. המנוחה קיבלה מהנתבע גמלת סיעוד עד למועד פטירתה ביום 25.10.2015.

8.התובע הגיש לנתבע ביום 24.1.2016 תביעה לתשלום מענק פטירה בגין פטירת המנוחה.