ת.ש. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 27/10/16 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 16/9/14 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2.המערער יליד 1977, נהג אוטובוס בעיסוקו. המערער החליק במהלך עבודתו ביום 26/6/14, והתאונה הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא "חבלה כף יד שמאל ".

3.ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 30/11/14, כי לא נותרה נכות בעקבות הפגיעה. על החלטה זו הוגש ערר.

4.ועדה רפואית לעררים קבעה ביום 14/1/16, כי לא נותרה למערער נכות המתבטאת באחוזים.

5.המערער הגיש ערעור כנגד החלטה זו (ב"ל 5705-03-16, בפני כב' השופטת דניה דרורי). בפסק דינו קיבל בית הדין את הערעור, והורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב ("פסק הדין").

פסק הדין קבע כך:

"הוועדה תזמן את המערער גם באמצעות ב"כ, ותהיה רשאית להשלים בדיקתה, במידת הצורך ועל-פי שיקול דעתה. הוועדה תפעל באופן הבא:

א.הוועדה תבהיר האם הממצאים שמצאה ב- Volar Plate בזרת כף יד שמאל אצל המערער יש בהם כדי לזכות כשלעצמם בנכות (במובחן משאלת הקשר הסיבתי);

ב.הוועדה תשקול מחדש עמדתה בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה שהוכרה לבין הנזק שנמצא בזרת כף יד שמאל, ככל שנמצא, בהתייחס לשאלות הבאות:

(1)תשקול קביעתה בהתייחס לקביעת פקיד התביעות באשר להכרה בחבלה בכף יד שמאל;