י.ח. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.10.15 אשר קבעה, כי מצבו של המערער בגין תאונת עבודה מיום 17.4.01 בה נחבל ברגל שמאל (להלן: "התאונה") הוחמר ונכות בגין ברך שמאל הינה בשיעור 20%.

אשר לברך ימין קבעה הוועדה כי אין קשר סיבתי בין מצבה של ברך ימין לבין התאונה.

2.הערעור מתייחס לברך ימין בלבד.

3.בפני הוועדה עמדו שתי חוות דעת:

האחת, חוות דעת רפואית של ד"ר גורן, מומחה לאורטופדיה, אשר העריך את נכותו של המערער בברך ימין ב- 10%. עוד מוסיף ד"ר גורן, כי הפגימה בברך הימנית נובעת מן הפגימה בברך השמאלית, כפי שעולה מן הבדיקה הביומכנית.

השניה, חוות דעת מיום 28.7.15 של פרופ' משה איילון, מומחה לביומכניקה, אשר מסקנתו הינה כי הנזק שנגרם לברך ימין הינו פגיעות שימוש יתר כתוצאה ממאמץ מכני הקשור בסבירות גבוהה למצבה של רגל שמאל.

4.ממצאי הוועדה באשר לרגל ימין:

"ברך ימין – ללא נפיחות, טווח תנועות יציבות שמורה סימנים מינסקליים שליליים".

מסקנת הוועדה:

"הוועדה עיינה בחוות הדעת של פרופ' משה איילון, פרופ' לביומכניקה מ- 28.7.15 - אינה מקבלת את חוות הדעת כי כאבי ברך ימין קשורים לעומס יתר עקב הפגיעה בברך שמאל.

לדעת הוועדה תלונותיו וממצאו בחוו"ד ותלונותיו באשר לברך ימין וממצאיו של פרופ' איילון קשורים לתחלואה טבעית ולא לעומס יתר".

5.טענות המערער –