ב"ל 20382-02-13.10 פ' ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

ביום 11.2.13 הגיש התובע תובענתו לבית הדין, בה עתר כנגד החלטות הנתבע מימים 20.12.12 ו-26.6.13, לאשר לו תשלום דמי תאונה בגין התקופה של 3.5.12-31.5.12 בלבד, ולא עבור התקופה שבין 1.6.12-30.6.12. לטענת התובע, בעקבות התאונה שארעה לו ביום 2.5.12, בה נפגע בכף רגלו הימנית (להלן- התאונה), הוא היה באובדן כושר תפקוד מיום 2.5.12 ועד ליום 30.6.12.

בדיון מיום 9.12.13 הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין בתחום האורטופדיה (להלן- המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם בתקופה שבין 1-30.6.12 יש לראות בתובע כמי שהיה מרותק לביתו בשל התאונה, בהתאם לאמור בתקנה 1(2) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א – 1981.

המומחה, במסגרת חוות דעתו ותשובתו לשאלת ההבהרה של הנתבע מהימים 24.3.14 ו- 18.5.14, ציין כי בעקבות התאונה סבל התובע משבר מסוג JONE'S FRACTURE בכף רגלו הימנית, אשר דורש טיפול בגבס ללא דריכה במשך שישה עד שמונה שבועות, עם המשך טיפול בפיזיותרפיה לאחר הורדת גבס. לפיכך, קבע המומחה כי בתקופה שבין ה- 1-30.6.12 היה התובע זקוק להמשך טיפול שקיבל, ויש לראות בו כמי שהיה מרותק לביתו בתקופה הנ"ל (להלן- חוות הדעת).

הנתבע, בהודעתו מיום 10.6.14, ציין הנתבע כי לאור חוות דעת המומחה, וכן בעקבות התייעצות עם רופא מטעמו, החליט לאשר את תביעת התובע לדמי תאונה גם לתקופה שבין ה- 1.6.12 ועד ל- 30.6.12, בהתאם לאמור בחוות הדעת, ובכפוף ליתר תנאי הזכאות על פי החוק. בתשובתו להודעת הנתבע מיום 15.6.14, הסכים התובע למתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע מיום 10.6.14, וכן עתר לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת בא כוחו.

לפיכך, לאור הסכמת הצדדים העולה מהודעת הנתבע ותגובת התובע, אני נותן תוקף של פסק דין לאמור בהודעת הנתבע מיום 10.6.14, לפיה החליט הנתבע לאשר את תביעת התובע לדמי תאונה גם לתקופה שבין ה- 1.6.12 ל- 30.6.12, בהתאם לאמור בחוות הדעת, ובכפוף ליתר תנאי הזכאות על פי החוק.

עוד אני מורה כי תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק דין זה לנתבע, יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך כולל של 2,000 ש"ח.