פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעה להכרה באירוע לבבי כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובע יליד 1958, עבד במועדים הרלוונטיים לתביעה כשומר ואב בית בבניין עיריית שדרות.

    

2. לטענת התובע, ביום 9.12.2020 בשעה 09:30-10:00 לערך בבוקר נקלע התובע לוויכוח קולני וסוער עם שתי פונות, אם וביתה, אשר הגיעו לאגף הרווחה בעירייה והתעקשו להיכנס למרות שלא התקיימה באותו יום קבלת קהל. השיח בין הצדדים התדרדר למהומה שהתרחשה בקומת הכניסה לאגף, ובמסגרתה הטיחו הצדדים האחד כלפי משנהו צעקות ואיומים. הפונות צרחו וקיללו את התובע ואיימו שהן יתלוננו עליו לשר הרווחה ולראש העירייה על רקע סירובו להכניס אותן לבניין העירייה. על אף שהתובע ידוע בסבלנותו הרבה ובנועם הליכותיו, נוכח עצמת הצרחות והאופן המבזה והמשתלח של הפונות כלפיו, התובע נגרר למהומה והחל גם הוא צועק על הפונות. התובע היה נרגש, פניו האדימו והוא החל להזיע בפניו. בשלב זה הגיעה למקום גב' קטי בלולו, מזכירת אגף הרווחה, אשר ניסתה להרגיע את הרוחות. לאחר שהפונות עזבו את המקום גב' בלולו ניסתה להרגיע את התובע והביאה לו כוס מים, ישבה לידו וביקשה ממנו לנשום ולהירגע. בחלוף כ- 15-20 דקות התובע אמר לגב' לגבי בלולו כי הוא אינו מרגיש טוב וכי הוא חש "שריפה" בבית החזה. לטענת התובע, הוא חשב שמדובר בצרבת שנגרמה לו כתוצאה מהכעס והצעקות. על פי הצעתה של גב' בלולו ובנוכחותה, התקשר התובע לרופא המשפחה ונקבע לו תור למחרת היום. בשעות אחר הצהריים, כשלא חל שיפור במצבו, פנה התובע לטיפול רפואי דחוף ב"טרם", ושם הוחלט לפנותו לבית החולים עם אבחנה שמדובר באירוע לבבי. לאור האמור, לטענת התובע יש להכיר באירוע בעבודה כאירוע חריג שבעקבותיו לקה התובע בליבו, ולחילופין למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי.

    

3. לטענת המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), התובע לא הוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה. האירוע אותו מתאר התובע כאירוע חריג הוא למעשה אירוע שגרתי בעבודה בשל אופי העבודה והאוכלוסייה עמה בא התובע במגע, ואף האם וביתה אשר עימם היה התובע מעורב בוויכוח מוכרות לתובע ושייכות לאוכלוסייה עמה הוא בא במגע יומיומי. התובע עצמו לא ראה באירוע כאירוע חריג בזמן אמת ודיווח על האירוע באיחור רב. כמו כן, גם מהמסמכים הרפואיים בסמוך לאירוע עולה כי התובע לא קישר בין האירוע בעבודה לאירוע הלבבי, עובדה נוספת אשר מחזקת את הטענה כי אין מדובר באירוע חריג. בנסיבות אלה, לטענת המוסד, התובע לא הוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה ויש לדחות את התביעה מבלי להידרש למינוי מומחה רפואי.

    

   דיון והכרעה

    

4. בסעיף 79 לחוק הוגדרה תאונת עבודה כך: "תאונת עבודה - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".