ב"ל 19875-05-13.29 אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעה בה עותרת התובעת להכיר בה כמי שנפגעה בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן: "החוק") בשל אירוע תאונתי, שלטענתה התרחש ביום 27.9.12.

התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע. בהחלטתו מיום 18.4.13 דחה הנתבע את התביעה, וזאת מהנימוק שלא הוכח שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודת התובעת.

כנגד החלטה זו, הוגשה התביעה שבפנינו.

2.ביום 10.11.13, הגישה התובעת תצהירי עדות ראשות מטעמה ומטעם בעלה.

בתצהיר שהגישה, תיארה התובעת את אופן התרחשות האירוע הנטען, כדלקמן:

"8.ביום 27.9.12 התחלתי את יום העבודה שלי בשעה 8:00 בבוקר. פתחתי את החנות, התחלתי לעבוד ובערך בשעה 11:00 קיבלתי סחורה מספק. הסחורה הייתה מסודרת על חמישה משטחים.

9.הספק הכניס את חמשת המשטחים לתוך שטח החנות, עזב את המקום ואני התחלתי לפרק את הקרטונים מהמשטחים, בכך שהייתי מוציאה את הסחורה (הצעצועים) מהקרטונים ומסדרת אותם על המדפים בחנות.

10.במהלך עבודתי בפירוק הקרטונים מהמשטחים כאמור, ובזמן שרציתי לעבור ולהגיע למדפים, כאשר אני מחזיקה בידיים שלי קרטון או שני קרטונים (לא זוכרת בדיוק) לא שמתי לב, ורגל ימין שלי נתקלה במשטח, בכך שרגל ימין נכנסה ברווח שבמשטח. מדובר במשטח שהיה על הרצפה והיה ריק לאחר שהורדתי ממנו את כל הקרטונים.

11.בעקבות כך, הגוף שלי הסתובב ונפלתי על המשטח".

עד כאן תיאור האירוע, הנטען, על ידי התובעת.

3.מאחר והנתבע חזר במסגרת כתב ההגנה על האמור במכתב הדחיה מיום 18.4.13, ולא קיבל את גרסתה של התובעת באשר לאירוע, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

ביום 23.1.14 נשמעו עדותם של התובעת ובעלה.