עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
19684-02-12
19/01/2015
|
בפני השופט:
נוהאד חסן
|
| - נגד - |
מבקשת/התובעת:
ס. מ ב בעניינו של המנוח א. ב ז"ל
עו"ד יצחק אורינג
|
משיב/הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אורה קרן המחלקה המשפטית
|
| החלטה |
1.זוהי בקשתה של התובעת מיום 29.12.14 למינוי מומחה רפואי אחר/נוסף.
2.השתלשלות ההליכים בתיק:
א.התובעת היא אלמנתו של המנוח א' ב' ז"ל, ואשר נפטר לאחר ששלח יד בנפשו ביום 24.1.01.
ב.ביום 12.12.12 הגישה התובעת תביעתה לבית דין זה, במסגרתה עתרה היא להכיר בפטירתו של המנוח כתאונת עבודה, על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וכן עתרה לתשלום קצבת תלויים.
ג.ביום 21.3.11, נתן מותב אחר של בית דין זה, בראשות כב' השופטת בדימוס עדנה קוטן, פסק דין, ואשר דחה את תביעת התובעת לקצבת תלויים.
ד.ביום 31.1.12, ובעקבות ערעור שהגישה התובעת לבית הדין הארצי במסגרת תיק עב"ל 36321-04-11, ניתן פסק דין ע"י ערכאת הערעור, ואשר לפיו התקבל הערעור ובוטל פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת קוטן.
ה.בפסק הדין שניתן ע"י בית הדין הארצי נקבע, כי בחינת מכלול הראיות, והקביעות העובדתיות של בית הדין קמא, צריכה בנסיבות העניין להוביל למסקנה כי התקיים אירוע מיוחד בעבודתו של המנוח, ובסופו של יום קבע בית הדין הארצי, כדלקמן:
"הערעור מתקבל. יש לראות בשיחה של המנוח עם פרלמוטר מיום 22.1.01, כאירוע משמעותי ומיוחד בעבודתו. מכאן, יש להשיב את עניינו של המנוח לבית הדין קמא לשם מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, לבחינת שאלת קיומו של קשר סיבתי משמעותי בין שיחת המנוח ופרלמוטר, לבין החלטת המנוח להתאבד, דהיינו - ככל שקיים קשר סיבתי בין ההתאבדות והאירוע הנ"ל בעבודה, האם סביר להניח שההתאבדות היתה מתרחשת באותו מועד גם אלמלא האירוע. עוד יצוין בפני המומחה, כי קשר סיבתי משמעותי יכול שיתקיים גם על דרך החמרת מצב קיים."
ו.בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי, מונה ביום 3.2.14 פרופ' מירצה סיגל, מומחה לפסיכיאטריה, כמומחה מטעם בית הדין, וזאת על מנת לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין שיחת המנוח עם מר פרלמוטר לבין החלטתו להתאבד, וכל זאת על סמך העובדות והשאלות שנקבעו ע"י בית הדין הארצי בפסק-דינו, וכמפורט להלן: