ב"ל 1965-10

1.התובע הגיש תביעתו כנגד החלטת הנתבע מיום 21/09/09 הדוחה תביעתו לפגיעה עורית כתוצאה מעבודתו.

ביום 15/04/10 התקבל כתב תביעה מתוקן (כב' השופטת, כתוארה דאז, ו.סאמט; תביעה שנמחקה משלא הוגשו תצהיריו; המחיקה בוטלה בהחלטתה מיום 08/12/10).

בדיון שהתקיים בפני כב' הנשיא מ.שפיצר ביום 27/02/11 הובהר כי טענת התובע היא מיקרוטראומה ונתבקשה בדיקת הנתבע, לעמדתו.

בהחלטת כבוד הנשיא מיום 03/01/12, מונה המומחה פרופ' רוני וולף (מנהל יחידת עור ומין בבי"ח קפלן; "המומחה הראשון") – והועברו אליו העובדות הבאות:

"א.התובע יליד שנת 1976, עבד כתשע שנים במסעדת הדגים "שצ'ופק", במשרה מלאה משך חמישה ימים בשבוע בין 8-9 שעות ביום.

ב.התובע שימש כאחראי דלפק אספקה, מכח זה עבד התובע בסביבת דגים, והיה חשוף לאורך כל משמרתו למגע של דגים, לריח ולארומת דגים.

ג.מתפקידו של התובע היה לקבל, להוציא ולהכניס סחורה המכילה דגים אל המקרר ומהמקרר להוציא מנות של דגים אל דלפק הבר על מנת שהמלצרים יוכלו להגישם לשולחנות, לדאוג באופן שוטף למילוי צלוחיות בסלט "איקרה" ובדג מלוח, אשר מוצאים באופן שוטף ואוטומטי אל שולחנות המסעדה.

ד.סחורת דגים היתה מגיעה למסעדה מידי יום, כמות הדגים אשר נמכרה במשמרת בה עבד התובע מנתה כ-300 דגים, ומילוי הצלוחיות התבצע באופן אינטנסיבי ושוטף, ללא הגבלה".

בחוו"ד מיום 16/01/12 ציין המומחה הראשון כי התובע סובל מדרמטיטיס אטופית ("המחלה") מילדותו, תוך שהציע להעביר התיק לאלרגולוג, מש"אין מדובר באלרגיה למגע, אשר היא תחום מובהק של רופאי עור..."

בהחלטתו מיום 20/03/12 מינה כב' הנשיא את ד"ר נוימן איתי (המרכז הרפואי לאלרגיה ואסטמה; "המומחה השני") ובחוו"ד מיום 04/04/12 קובע המומחה השני כי התובע סובל מהמחלה מינקותו וכי מעבר לכך, "העסקתו בטיפול בדגים במשך השנים תרם ללא ספק תרומה משמעותית לפיתוח רגישות לדגים – וזוהי מחלה מקצועית, שכן לא יוכל לעבוד במקצועו.

מגע קבוע עם דגים במשך תקופה ארוכה תרמה לפיתוח הרגישות הספציפית המדוברת וזאת על רקע אלרגי מולד.

לא כל אדם אלרגי מפתח רגישות לדגים באופן ספציפי ודרושה חשיפה מתאימה להופעת המחלה".