ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

בפנינו תביעה להכרה במחלת ריאות חסימתית בה לקה התובע (COPD) כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בשלב זה של ההדליך יש לקבוע האם עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית בדבר חשיפה נמשכת לחומרים רעילים בעבודתו.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. התובע יליד 1933 עבד ברשות הכבאות משנת 1967 ועד שנת 1996 תחילה ככבאי והחל משנת 1983 בתפקיד ראש מדור מניעת דלקות.

2. ביום 7.1.13 הגיש התובע תביעה להכרה במחלת ריאות חסימתית ממנה סובל (COPD) כפגיעה בעבודה.

3. ביום 18.2.13 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא הוכחה תשתית עובדתית למחלת מקצוע / מיקרוטראומה וכי השפעת העבודה פחותה מהשפעת גורמים אחרים על התפתחות מחלתו.

4. בהליך דנן נשמעה עדתו של התובע וכן זומן לעדות מפקד תחנת הכבאות בחולון מר אבי פרץ.

    

   טענות הצדדים

5. התובע מבקש כי בית הדין יקבע כי בכל שנות עבודתו הוא נחשף באופן יומיומי לחומרים מסוכנים. לטענתו, בעניינם של כבאים רבים הכיר בית הדין בקיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה ויש לגזור גזירה שווה לעניינו של התובע.

   לתובע טענות שונות בדבר התנהלותו הדיונית של הנתבע אשר הקשתה על התובע בבואו להוכיח את תביעתו. לדידו, הוכח כי הוא נחשף לבערה של חומרים מסוכנים בכל שנות עבודתו, גם בשנים בהם עבד ככבאי מן המניין וגם לאחר שנת 1983 בעת שכיהן כמנהל מחלקת מניעת שריפות שכן בעת שאירעו שריפות גדולות הוא הוזמן לסיוע בתדירות גבוהה.