שטארק נ' המוסד לביטוח לאומי

עניינו של הליך זה בחיוב התובע בדמי ביטוח בגין הכנסות מדמי שכירות של נכסים בחו"ל.

העובדות

לתובע – תושב ישראל בעל אזרחות שוייצרית - נכסים בשוויץ, שאותם הוא משכיר בעד דמי שכירות (להלן: "ההכנסות"). התובע דיווח על הכנסות אלה לרשות המסים, לראשונה בשנת 2016 בגין השנים 2004-2014, ובהמשך הוגש דיווח בגין השנים 2015-2019. בדו"ח, שהוגש על שם התובע, צוינו ההכנסות, כהכנסות משותפות לו ולבת זוגו. התובע שילם מס הכנסה בגין הכנסות אלה בהתאם לסעיף 121 לפקודת מס הכנסה.

בשנת 2019 התקבלו אצל הנתבע שומות מס הכנסה של התובע בגין ההכנסות, ובעקבות זאת הודיעה מחלקת ביטוח וגבייה מלא שכירים לתובע, כי הינו רשום כבעל הכנסות שלא מעבודה החל מ-1.1.04, ודרש מהתובע לשלם דמי ביטוח על ההכנסות.

התובע הגיש בקשה לשיתוף נכסים עם בת זוגו. ביום 15.8.19 הודיע הנתבע כי על פי הוראת מנהל הביטוח והגביה, חלוקת הכנסות בנכסים הרשומים על שם שני בני הזוג תאושר בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לשנה השוטפת, ותבוצע בשיעור של 50% לכל אחד מבני הזוג. הנתבע הודיע שמאחר שבקשת התובע הוגשה לשיתוף נכסים הוגשה בשנת 2019, אושרה חלוקת הכנסות החל משנת 2017. הבקשה לחלוקת הכנסות שלא מעבודה גם לשנים 2013-2016 נדחתה.

במהלך ניהול ההליך, נסוג הנתבע חלקית מעמדתו בהודעתו מיום 15.8.19, והודיע על אישור הבקשה לחלוקת הכנסות לשבע שנים רטרואקטיבית, בלבד.

המחלוקות

התובע טוען כי ההכנסות פטורות מדמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי. התובע מסתמך על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעבל 60019-12-20 המוסד לביטוח לאומי - ברוך מרדכי אולך (מיום 4.1.22 (להלן: "עניין אולך").

הנתבע טוען שהפטור לפי סעיף 350(א)(7) לחוק חל רק במקרה שמס הכנסה שולם לפי סעיף 122א לפקודת מס הכנסה, בשיעור 10% ללא ניכוי הוצאות, ואין הוא חל על עניינו של התובע, ששילם מס הכנסה לפי שיעור המס השולי החל עליו, לאחר ניכוי הוצאות.